איכשהו תמיד חשבתי שהיתרונות של ויטמיניםבָּרוּר. מה שכל האנשים יודעים זה שבלי A אי אפשר לראות בחושך, בלי ויטמין D לא תהיה צמיחת עצם תקינה, בלי חומצה פולית לא תיווצר תימידין (מרכיב של DNA) וכו'. אבל נזכרתי בצדק שלא כל האנשים יודעים פרטים כאלה. שעבור רוב האנשים האמירה “ויטמינים שימושיים” הוא מיתולוגיה שניתן לקבל או לא לקבל על אמונה ובכן, זו בדרך כלל הבעיה העיקרית של הידע המודרני. כמות כל כך עצומה של נתונים הצטברה שאף אדם לא יכול להקדיש את חייו לאימות ניסיוני של הכל, והדבר היחיד שהוא יכול לעשות – מסכים או לא מסכים עם מקורות. רק נראה לי שבמקרים שזה נוגע לבריאות שלך, מצא לעצמך מקור טוב והסכים איתו – זה די חשוב. אם אדם לא מאמין במודל האטום של רתרפורד, זה לא יפריע לחייו. אם אדם אינו מאמין ביתרונות של ויטמינים, הדבר עלול להפריע לחייו. בסופו של דבר, אף אחד לא מונע מאדם לעשות ניסוי: תביא לעצמו חולדה והאכיל אותה במזון גרוע ונטול ויטמינים, ותראה כמה טוב זה מרגיש. אבל אין זמן לעשות שטויות, נכון, אני רוצה לדבר על התפיסות השגויות שנתקלתי בהן בנושא ויטמינים 1) אם אתה אוכל טוב, אתה לא צריך ויטמינים מלאכותיים. בהחלט אפשרי לקבל מספיק ויטמינים מהמזון. אבל אתה עדיין צריך להיות קצת מטורף במשימה האצילית של לערוך תפריט מלא אתה צריך ללכת לכל מקום עם מחשבון וטבלאות של תכולת ויטמינים. הקפידו על השמדתם במהלך טיפול בחום, אחסון וניקוי של מוצרים. ויש די הרבה.
- ויטמין C צריך 75 מ"ג ליום (זה אם האדם לא מעשן) – מספיקים לכך 150 גרם תפוזים או 50 גרם דומדמניות שחורות. או 800 גרם תפוחים.
- ויטמין B1 (תיאמין) – 1.4 מ"ג. מדובר ב-200 גרם בשר חזיר. או 300 גרם כוסמת.
- ויטמין B2 (ריבופלבין) – 1.1 מ"ג. זו ביצה וחצי או 200 גר' גבינה.
לא ציינתי עוד תריסר ויטמינים בגללאני עצלן מכדי לספור יותר. אבל בשבילם צריך גם לאכול 200 גרם של משהו 2) ויטמינים טבעיים טובים יותר מאשר מלאכותיים חוק קביעות ההרכב נוסח לראשונה על ידי הכימאי הצרפתי J. Proust בשנת 1808. הוא כתב: קוטב אחד של כדור הארץ לתרכובת אחרת בעלי אותו הרכב ותכונות זהות. אין הבדל בין תחמוצת ברזל מחצי הכדור הדרומי לחצי הכדור הצפוני. למלאכיט מסיביר יש הרכב זהה למלכיט מספרד. יש רק קינבר אחד בכל העולם. ויטמין המסונתז במבחנה אינו גרוע או טוב יותר מאשר ויטמין המסונתז בצמח. זה לגמרי אותו דבר יש מם "ויטמינים ממוצרים טבעיים נספגים טוב יותר", אבל לא מצאתי שום עדות ראויה לציון לדעה זו. אם יש לך קישורים למחקרים רלוונטיים, אני אקרא את זה בהכרת תודה 3) אבותינו חיו וכלום אבותינו, ראשית, אכלו יותר כשהייתה להם ההזדמנות – פשוט כי זזנו יותר. ושנית, אבותינו חיו הרבה פחות והרבה יותר גרוע. ובמסעות ארוכות הם סבלו מצפדינה, כן 4) הסכנה של מנת יתר גרועה יותר מהסכנה של מחסור בוויטמינים. השאלה היא מה סביר יותר באופן כללי, אנחנו יכולים לדבר על מנת יתר רק ביחס לוויטמינים מסיסים בשומן (A, D, E, K) – הם מאוחסנים בגוף (בכבד וברקמת השומן). מסיסים במים מוסרים ממנו מנת יתר עבור כל אחד מהוויטמינים המסיסים בשומן – פי 10-100 מהדרישה היומית. אם על האריזה של קומפלקס ויטמין כתוב "מספק את הדרישה היומית לויטמין A", ואדם לוקח עשר טבליות ביום במקום אחת – כל הכבוד לו, הוא יקבל מנת יתר. אבל אם הוא אוכל טבליה אחת ביום, ומלבד זה הייתה לו גם חוצפה לאכול גזר וחתיכת כבד בקר – כן, הוא יקבל יותר ויטמין A ממה שהוא צריך, אבל לא יהיה בכך אסון. רק נשים בהריון צריכות להיזהר ממנת יתר של ויטמינים מסיסים בשומן, שכן יש עדויות להשפעה טרטוגני של מינונים גדולים של ויטמינים A ו-D. ישנם קומפלקסים של ויטמינים באופן רציף – בכלל לא הכרחי, כי אפילו מחסור בויטמינים אינו משפיע באופן מיידי, ולעתים רחוקות מוביל להפרעות חמורות, רק במקרים שבהם אדם גם אוכל גרוע מאוד. בכל זאת אין לאכול קומפלקסים של ויטמינים כלל, גם כשחורף ואין פירות טריים, גם כשאדם צמחוני, גם כשאדם מעשן, גם כשאדם עובר בדיקה, גם כשאדם הוא צמחוני. גדל באופן פעיל, גם כשהוא עובר התאקלמות (התאקלמות – זה מה שנהוג לכנות התאקלמות; לאחרונה למדתי ממרצה לאקולוגיה שיש להחיל את המילה התאקלמות רק על קבוצות של אורגניזמים, ולא על יחידים) &# 8211; לכן, אם בכל המקרים הללו אדם מזניח קומפלקסים של ויטמינים, אז, כמובן, סביר להניח שהוא לא יחטוף צפדינה או בריברי, אבל אל לו להתלונן על חולשה, עייפות ודיכאון, מצב עור ושיער ירוד וריפוי איטי של פצעים. – זאת אשמתי.
