כולם הרגישו לפחות פעם תחושה מכאיבהבדידות, כשיש הרבה אנשים סביבך, אבל אין עם מי לדבר. הם לא יבינו. לפחות, חשבת כך, במיוחד בגיל ההתבגרות. לכן, במקום לפתור בעיות של בדידות על ידי תקשורת עם חברים או היכרות חדשה, אתה אפילו יותר סגור בעצמך בהתרגשות על עצמך. תמונה מוכרת? והוא האמין כי ברוב המקרים, בדידות משפיעה על נשים בכל גיל. והכל משום שהם נוחים יותר, והפסיכולוגיה של בדידות קרובה אליהם ברוח. אבל לומר שהרגשה זו זרה לגברים היא בלתי אפשרית. פסיכולוגים רבים בטוחים כי הם פשוט סובלים בשקט, בהתחשב ברגשותיהם חולשה לא מקובלת. מה אני יכול להגיד? הם אפילו לא מוכנים להודות בפני עצמם שהם בודדים, לא כמו מומחה בקבלת פנים. אם אנחנו מדברים על חלוקות טריטוריאליות, אז במבואות גדולים, תחושת הבדידות מורגשת ביתר שאת. מרחקים ארוכים אינם מאפשרים לאנשים להיפגש לעתים קרובות ככל שהם רוצים. וקהל עצום של אנשים אין תקשורת הנשמה. כולם רצים איפשהו, ממהרים, נדחקים בקהל עם מרפקיהם ואפילו לא מסתכלים אחורה כדי להתנצל. מנגנון חסר פנים עצום סופג אנשים. והאדם עצמו לא שם לב איך הוא מפסיק לתקשר עם משפחתו (פעם), לבוא לחופשות משפחתיות (רחוק), לבשל מזון תוצרת בית (למה, אם המסעדה היא טעימה). גברים ונשים חיים, כאילו באינרציה. רגע אחד הם מביטים סביב, ולא ליד אף אחד. הנה זה - בדידות. עמיתים רבים איתם בילית את רוב זמנך לחיות את חייך. קרובי משפחה שלי הפכו להיות בקשר איתך, ואתה פשוט אין לי על מה לדבר. מילים ריקות על מזג אוויר ופוליטיקה מסוגלים להרוג זמן, אבל לא בדידות. בעיירות קטנות המצב טוב יותר. אבל גם כאן יש בעיות משלה. לדוגמה, אדם הסובל מבדידות אינו יכול לבקש עזרה מקצועית כדי להתגבר עליו. אנחנו לא מדברים על שירותי היכרויות, אלא על פסיכולוגים. אחרי הכל, כדי להיפטר מן הבעיה, יש צורך לקבוע את סיבת הופעתה. ואיך, תגיד לי, גבר יוכל להתלונן שאשתו לא מבינה ואינה שומעת מתי פסיכולוג הוא ידיד של אשתו? או בחור שנמצא בגיל ההתבגרות, לא יכול ללכת לפסיכולוג? בעיירה קטנה כולם מכירים אחד את השני, ולכן אי אפשר להכיר מישהו חדש. איך, אחרי הכל, להיפטר מתחושת הבדידות? בואו נברר את זה. ... קרא עוד