אנגלית מתכונים המטבח "לא fies-o-clocks, -הצטערתי על ידי חבר שנחשב למומחה לחיים שם, כי הוא עבד בבורסה בלונדון. - תה הוא שיכור בכל עת, כמו במוסקבה. בנוסף, הבריטים לא אוכלים, ואוכלים. שום דבר גרוע יותר מאשר אוכל אנגלי, לא ניסיתי. תודה לאל, הבירה מלאה במסעדות איטלקיות ויפניות. ואלוהים אוסר עליך מן הדייסה והדגים והצ'יפס! "ארוחת הבוקר לא היתה ארוחת בוקר לארוחת הבוקר. אני לא יכול להגיד שזה הרגיז אותי, מאז ילדותי אני שונא את זה. אבל היו ביצים מקושקשות עם בייקון ועגבניות ולחם קלוי, שהיה צריך להיות מרוח בריבה (כאן הוא נקרא "טוסט וריבה"). כפי שהתברר, זה בדיוק מה ארוחת בוקר אנגלית מסורתית נראה, קוקר הוא לא משתתף חובה באירוע. הייתי כל כך נרגשת מהמזון הטוב שפניתי למלצרית אדומת השיער באנגלית הדלה שלי, התבלבלתי אותו בחיוך: "ווריס אי דייסה, מתגעגע?" ארוחת צהריים בדרך שלנו, זה זמן ארוחת הצהריים, ואז נתפסתי על הסטריאוטיפ. אחרי הכל, כמקובל, אנחנו צריכים מרק לארוחת צהריים! הדודה ששירתה במסעדה קטנה שבה אכלתי ארוחת ערב עם ידידי האנגלים שאלה אותי שלוש פעמים אם אני באמת רוצה מרק או שאני מתכוונת למשהו אחר. כולנו הבטחנו לה שזה בדיוק המרק שאני צריכה לארוחת צהריים טובה, ושני חברי הזמינו כריך מלפפונים, קצת התקשחתי: מה זה אומר עם מלפפון? לחם עם מלפפון - והכל? כל ארוחת הצהריים? אבל לפני שכולם היו מונפים על צלחת גדולה עם משולש סנדוויץ' חזק שנרשם בתוכו, נרגעתי. אם לשפוט לפי הרבדים הרבגוניים, המקרה לא היה מוגבל למלפפון אחד.
אנגלית מתכונים עם phototraditionalמלפפונים מלפפונים בריטיים - מלפפון גזור, מקולף מן העור, עם ספלים דקים מאוד, מלח ולהשאיר במשך חצי שעה .- עלי גרגיר קצוץ דק מעורבב עם מיונז או רוטב רך אחר. מכניסים מלפפון חמוץ ומכניסים לסנדוויץ 'פרוסות דקיקות של חזה או עוף מעושן על החמאה. - מורחים מלפפון חמוץ ומניחים על כריך. - מורחים בתערובת של סלט ומיונז. ועוגיות צנוניות צעירות, המרק שלי הגיע לסוף הארוחה, כשגמרתי את הכריך שהוזמן מרוב צער. המרק היה נורא במראהו: היה משהו עמום ואפור-בז' בצלחת לא עמוקה מדי, מפוזרת עשבי תיבול טריים כדי להסוות. המרק היה נורא והריח: הניחוח, הדומה לסלילים, נאבק בריח של קרטון ספוג ו ... לא יכול להיות! 
"דייסה?" שאלתי, מסתיר את הזוועה."כן, כן! "המנחה חייך, חולק את שמחת הלמידה איתי, הדייסה השתלטה עלי! אם תעצור את הנשימה, החלטתי, שכף אחת, אולי, אספיק. בשלב עיניים טובות באיומי אקדח, לשנוא את המסעדה כולה עם מפות לבנות שלה, ושף-סוטה, נשאתי אותה אל שְׁפָכִים האפורים כפית החיוך המאובן לה ... המרק לא היה פשוט טעים, ואת עונג פרנק. בלוטות הטעם שלי שרו באושר ודרשו עוד שניים - לא, שלושה! - צלחות של אותו מרק. זה טוב כי בקרב הזה עם עצמי, אני ניצחתי, או דברים עבורו באתי לעיר הבירה של בריטניה, יהיה תחת ugrozoy.Sup פתיתי שיבולת שועל שיבולת שועל רסק hlopev- לשפוך חלב חם מרק ומבשלים 15-20 דקות, מערבבים את החמאה, את החלמונים, את החלמונים ואת החמאה - קרוטונים מוגשים בנפרד.חמישה קלוסים אני מכריז בכל אחריותי: מסיבת התה באנגליה עדיין קיימת. אולי בעסקי בלונדון זה לעמוד ברישול, אבל בפרבר שקט, שבו נסעתי לבקר את קרוביו הרחוקים, זה היה מלא בהתאם למסורת: השעון צלצל חמש פעמים, ואנחנו ישנים "דודו הלן" ובעלה בישיבה נאה סביב שולחן התה. בדור מסוים, שניהם היו רוסים ומאיזשהו מקום הם ידעו שלא כולם שותים תה עם חלב ברוסיה. לכן, שני קומקומים היו מבושלים באדיבות: אחד באנגלית - עם חלב חם, השני ברוסית - רק מים רותחים.
התה היה טוב מאוד, ציילון. אבל הוא לא היה הגיבור היחיד של מסיבת התה. הנה איך אנחנו שותים תה? עם ריבה וממתקים, עם סופגניות יבשות, עם זנגוויל, עוגיות, עוגות ועוגות. השולחן של דודה הלנה היה דחוס בכל מיני חטיפי בשר: לחמניות חמות נפוחות ליד משקה קר, עוגה מפוארת מונחת באמצע השולחן, ועשרות כריכים מסודרים על צלחת מלבנית. איזו ברכה נמנעתי מלהוסיף מרק ארוחת ערב כדי לא להתבלבל, אתה צריך להבין שאנחנו אוכלים ארוחת בוקר רוסית השני שלנו (צהריים), וארוחת ערב בארוחת צהריים אנגלית. מתברר כי בריטים רגילים לא לסעוד בכלל. ארוחת הערב היא הרבה אריסטוקרטים לא פעילים ומסיבות חילוניות, אשר על פי סדר יומם, מתיישבים ליד השולחן לאחר 22 שעות. אבל הם מתגעגעים לארוחת בוקר (הראשונה), כי הם מתעוררים רק בצהריים. 
דודני האנגלי נתן לי ארוחת ערב מפוארתברוסית שף שחור שהוזמן ממסעדה צרפתית ניסה כמיטב יכולתו: לחמניות חמאה חמות ומעוטרות בקפידה עם תבנית קוויאר שחורה, וחביתיות מגולגלות בלחמניות עם קוויאר אדום. בקערות מרק קטן, פירה סלק בשם "boorsh" עם שמנת חמוצה במרכז ניתז מסביב. מאנגלית היו מתאבנים בשר מתמיד, סלט תפוחי אדמה חם, רגל כבש עבה (גם עם תפוחי אדמה) ופודינג תפוח מתוק בגלידה וניל. בקושי יצאתי מן השולחן בסוף הארוחה והיתה לי שינה כבדה במונית בדרך למלון.הארוחה ניסתה לעורר את תיאבוני בשפע של מזון, ותהיתי בעגמומיות על מי הפיץ את השמועה ברחבי העולם שהאנגלים קטנים ורעים האכילה, וכיצד עם הזלזול הגלוי הזה הם מצליחים להיות בכלל לא עמים עבים.שולחן ענק לארוחת ערב חגיגית, מכוסה על פי כל הכללים, היה כה יפה בפאר-כסף-כוכבי-כוכבים, שבדמיוני הופיעה סצנה של הלוויות מלכותיות. "למה לא חתונות? "שאלתי את דמיוני ברוגז. "יותר מדי שקט, "השיב במבוכה. "האנשים שלנו היו מדברים, מוחאים זה לזה את הכתפיים, מחליפים אנקדוטות, והנה רק לחיצות ידיים מתלחשות ולוחשות ... "לבסוף הוזמנו כולם לשולחן, ומלצר בחלוק שמלה התיישב ליד מקום הריקוד הראשון שלי. לא היה לי זמן לחשוב שהוא לבוש הרבה יותר טוב ממני, כמו מולי היה קערה זעירה על השולחן. הפכתי בתדהמה: "דייסה, אדוני?" 
ואז הבנתי ששתי הכפות האלה של דייסה נוזלית,שדחפתי לתוכי, עזר לי לעמוד בכמה שינויים של מנות. למחרת בבוקר לא סבלתי כלל מלילה של אכילת יתר וחריפות, להיפך - התעוררתי נמרץ ומוכן לארוחת הבוקר. באנגלית (מרפסת) - שיבולת שועל מבושלת במים מומלחים עד שהדגנים רכים. - יוצקים דייסה על צלחת מחוממת, ומוסיפים שמנת או חלב לצלחת המוכנה. - מפזרים סוכר מעל. ושוב ארוחת בוקר שוב ביצים מטוגנות עם בייקון ותה חזק! פתחתי עיתון טרי ונגסתי בצד הפריך של גליל חם, ואז הופיעה מולי צלחת גדולה של מסה אפורה מהבילה. המלצרית ג'ינג'ית ששאלתי אתמול על שיבולת שועל לא שכחה אותי - תודה, גבירתי. חוקי אדיבות בינלאומיים אילצו אותי לאכול הכל, פוזלים מהנאה, כי הג'ינג'י עם חיוך קונספירטיבי התבונן בי מחוץ לדלת המזנון. טוב שאני כבר עוזב. לכפר, לדודה שלי, למדבר, ליורקשייר! סיוט יורקשייר גברת גילבי היא מומחית מוכרת פודינג יורקשייר, האלופה המוחלטת של התחרות הבריטית בהכנתה. חלמתי לפגוש את הגברת הזאת - והיא הזמינה אותי באדיבות לארוחת ערב. פודינג יורקשייר הוא אחד מסמלי האחדות של בריטניה הגדולה. מרגרט תאצ'ר אמרה פעם שהיא מאחלת לבני ארצה את אותה אחדות בנושאי מדיניות פנים כפי שהם מראים לפודינג יורקשייר. "ויקטור, זה פודינג. פודינג, זה ויקטור, "התבדחה גברת גילבי בקרול, הניחה נתח ענק של תבשיל תפוחי אדמה על הצלחת שלי, ופלח צלוי בקר לא פחות גדול לצדי. אפונה וגזר מבושלים הונחו מעל. המארחת שפכה רוטב סמיך וריחני על הר האוכל הזה, ולאחר מכן המנה כמעט פרצה את גדותיה. זה ממש נס שהתמודדתי לא רק עם מנת הבשר הענקית הזו ותפוחי האדמה, אלא גם אוכל אחר שהוכן על ידי גברת. גילבי לארוחת הערב שלנו: מרק אפונה, קציצת בשר ויופי בלתי אפשרי ופאי כליה טעים. וזה לא מספר חטיפים וקינוחים קטנים. אני חושב שאני חייב את סיבולתיי ליקר הסמבוק, אותו טעמתי בקפידה בהנחיית מר גילבי. אגב, הוא האיר לי מדוע הבריטים אוכלים כל כך הרבה בשר - בגלל האקלים הקשה באנגלית. "שום דבר לא מתחמם במזג אוויר גרוע כמו נתח בשר טוב ומעלה עבה!" - אמר מר גילבי והתלונן כי הנוער הבריטי המודרני פונה בפזיזות לצמחונות, ולאחר מכן הם אינם יוצאים מהצטננות ושפעת. ועוד שבועיים של ארוחת בוקר, צהריים וערב
במהלך הנסיעה שלי לבריטניה, אניאכלו בסך הכל כמרכז של אוכל אנגלי. בעיקר טעים. כ -5% מהאוכל שנאכל היה שיבולת שועל בצורת דייסה, מרקים, ריבה או פודינגים. היחס שלי לדייסה השתנה מאוד: עכשיו אני מזהה את היתרונות הבריאותיים המוחלטים שלה ואת העובדה שזה יכול להיות ממש טעים.ניסיתי בערך עשרים סוגים של פודינגים מתוקים ומלוחים. אני חושב שזה רק מאית מעושר הפודינג של אנגליה. היתה לי הזדמנות לנסות דגים וצ'יפס - דגים מטוגנים וצ'יפס, שהחבר הזהיר אותי מפניו. פעם זו נחשבה למאכל של העניים האנגלים, ועכשיו זה השורה הראשונה בתפריט של כל פאב אנגלי - זול וטעים.הבנתי למה המטבח הלאומי האנגלי הוא כל כך מעט ידוע מחוץ למדינה. המטבח האנגלי הוא תוצרת בית. ראית פעם מסעדות של אוכל אנגלי גבוה? אוכל אנגלי הוא פשוט, כמו כל גאוני.
