ברונכיטיס כרוני מחמיר מספר פעמים בשנה.שנה, במהלך הפוגה, נצפה שיעול בבוקר, לפעמים עם שחרור של כמות קטנה של כיח צמיג. האבחנה נעשית לאחר שילד או מבוגר חווה לפחות 3 הישנות על פני תקופה של שנתיים או יותר. לפעמים ברונכיטיס כרונית מתפתחת כמחלה עצמאית ללא היסטוריה של פתולוגיות ברונכופולמונריות. במקרה זה, אנו מדברים על ברונכיטיס כרונית ראשונית, הסיבה העיקרית שלה היא נזק מפוזר לעץ הסימפונות.
תסמינים של המחלה
השכיחות של ברונכיטיס כרונית היאכ-10% מכלל האוכלוסייה. ברונכיטיס כרונית, שתסמיניה באים לידי ביטוי בצורת שיעול יבש מתמיד, מופיעה לרוב אצל מעשנים עם היסטוריה של עישון של למעלה מ-20 שנה, מתווספים אסטמה של הסימפונות, ברונכיאקטזיס ואי ספיקת נשימה כרונית; סיבוכים של מצבים אלה יכולים להיות קטלניים.
סיבות
עבודה הקשורה לייצור מסוכן,במיוחד כאשר אמצעי זהירות מופרים או לא מקפידים על תקנים סניטריים והיגייניים, זה גורם לברונכיטיס כרונית תעסוקתית. מדובר בייצור הכולל שאיפת אבק כותנה, פחם ומלט, שאיפת אדים רעילים ועבודה בטמפרטורות קיצוניות. גורמים תורשתיים מגבירים את הסיכון לברונכיטיס כרונית, אך אינם הגורם הפתוגנטי העיקרי. בנוכחות גורמי סיכון אחרים, נטייה תורשתית למחלות אלרגיות וברונכופולמונריות מגדילה באופן משמעותי את הסבירות לחלות.
ברונכיטיס כרונית אצל ילדים
ברונכיטיס כרונית בילדים מתפתחת עקבדלקת ריאות תכופה, מחלות נשימה חריפות, עישון פסיבי וחיים בתנאים סביבתיים לא נוחים (מגלופוליס, אזורי תעשייה). ברונכיטיס חריפה מטופלת בצורה לא נכונה או לא מטופלת יכולה לשמש טריגר להתפתחות של ברונכיטיס כרונית. המאפיינים של עץ הסימפונות בילדים מתחת לגיל שבע יוצרים תנאים נוחים לכרוניות של התהליך. דפנות הסמפונות בילדים רופפות, נוטות לנפיחות, לומן הסמפונות קטן, ולכן פינוי הליחה קשה. בנוסף, ילדים מתחת לגיל שבע רגישים יותר למחלות זיהומיות עקב מחסור חיסוני טבעי (בתקופה שלאחר סיום ההנקה ועד גיל שבע, נוצרת החסינות של הילד עצמו). הטיפול בברונכיטיס בילדים חייב לכלול עיסוי ניקוז והתעמלות, המשפרת את היציאה הטבעית של ליחה וליחה מהסימפונות. שאיפות אדים, להיפך, יכולות להצר עוד יותר את לומן עץ הסימפונות ולהחמיר את המצב. כאשר דרכי הנשימה נחסמות על ידי ליחה וליחה, הנשימה מתקשה, לעיתים מלווה בהתקפי חנק. מטופלים מדווחים על קשיי נשימה במהלך הפוגות, בדרך כלל לאחר מאמץ גופני, שינויי טמפרטורה פתאומיים ובעת מעבר לחדר עשן.
טיפול ברונכיטיס כרונית
ברונכיטיס כרונית והטיפול בה הואבעיה רצינית עבור WHO (ארגון הבריאות העולמי), שכן שכיחות המחלה עלתה בחדות בשנים האחרונות. ואם ברונכיטיס חריפה מטופל די מהר ואינו מותיר אחריו שינויים, אז הטיפול בברונכיטיס כרוני הוא לטווח ארוך. ורק על ידי ביצוע כל ההמלצות תוכל להשיג הפוגה בת קיימא. ברונכיטיס כרונית, תרופות עממיות לטיפול בהן נתמכות על ידי רפואה רשמית, דורשת אמצעים מורכבים. הליכי פיזיותרפיה, בפרט פיטו-חביות, מביאים להשפעה חיובית עקב שאיפה וחימום של הסמפונות הפגועים. תה צמחים השומר על גמישות הסמפונות ומקדם את שיקום האפיתל מכיל בדרך כלל חליטות קולט, פלנטיין וצמחי מרפא אחרים. התקשות ושפשוף במים קרים עם ירידה הדרגתית בטמפרטורה עוזרים לחיזוק המערכת החיסונית. פעילות גופנית נאותה מאמנת את שרירי הנשימה, מה שעוזר להשיג הפוגה יציבה. לעתים קרובות, ברונכיטיס כרונית מתמשכת, שהטיפול בה באמצעות תרופות עממיות יעיל יותר מאשר ברפואה רשמית, עלולה להוביל לאסטמה של הסימפונות ואובדן כושר העבודה. אנטיביוטיקה מסומנת רק בתקופות של החמרה, אם ברונכיטיס כרונית מסובכת על ידי נוכחות של מיקרופלורה מוגלתית ומרוקנת. חשוב לזכור כי ברונכיטיס כרונית, שהטיפול בה הוא ארוך טווח וברוב המקרים תלוי רק בהתמדה של החולה, מתפתחת בהדרגה, לכן שימו לב יותר לטיפול בהצטננות ולשיפור החסינות. אנו ממליצים לקרוא:
