500 שנה להולדת הספגטי — כָּזֶהאיטליה חגגה מעין חג לאומי רק לפני כמה שנים. כל עוד המוצר הזה קיים, היה ויכוח בעולם מי המציא את הנס הקולינרי הזה. מונגוליה, סין ומדינות ערב נקראות גם מולדתה. אבל עדיין, ספגטי בסגנון איטלקי זכה להכרה עולמית ולפופולריות אמיתית. כל האיטלקים מאמינים שפסטה היא בריאה. והם צודקים, שכן הפסטה הרוסית שלנו, אטריות, וורמיצ'לי — הם פשוט לא אוכלים את כל מה שאנחנו קוראים לו פסטה. הפסטה שלנו עשויה מחיטה רכה ומכילה יותר עמילן מאשר פחמימות בריאות. ספגטי איטלקי עשוי מחיטת דורום. הם מכילים מעט עמילן והרבה סיבים, מה שטוב מאוד בהוצאת כל מה שמזיק ומיותר מהגוף. על חבילות המכילות ספגטי אמיתי יהיה כתוב "סולת די גרנו דורו", כלומר הן עשויות מהקמח "הראוי".
כללים בסיסיים של הכנה
ספגטי באיטלקית — המושג הזהרחב למדי. לאיטלקים יש מספר עצום של דרכים להכין את המנה הזו. כדי לבשל אותם באמת כמו שנהוג באיטליה, צריך לדעת כמה כללים פשוטים. הכלל העיקרי: אסור לשבור ספגטי. כל איטלקי יגיד לך ש"חילול קודש" כזה הוא לא מקובל תמיד מבושל לחלוטין. גם אם אין לכם סיר רחב בהישג יד, תצטרכו להוסיף אותם למים הרותחים בהדרגה. בבחירת הפסטה, האיטלקים מקדישים תשומת לב מיוחדת לכך שלא יהיו עקבות של קמח לא מעורב לכל אורכה, בצורת נקודות לבנות, וכמובן, שאין גרוטאות בחפיסה. עקרות בית איטלקיות יודעות: כדי שהפסטה תהיה מועילה לעיכול ולא תשמין, חשוב לא לבשל אותה יותר מדי. האיטלקים מבשלים את כל הספגטי שלהם עד הביס, ומשאירים אותו מעט לא מבושל, כי הם יודעים שהוא בהחלט יגיע למוכנות מלאה בצלחות, שכבר מכוסות ברוטב. באיטליה לא נהוג לשטוף ספגטי במים. האיטלקים עושים זאת בכוונה כדי שהמשטח שלהם יישאר לא חלק, כך שהפסטה "תפוס" את הרוטב טוב יותר. לאחר הבישול מעבירים אותם למסננת וממתינים עד שהמים יתנקזו, ואז מחזירים למחבת או מניחים בצלחת עמוקה או רחבה, תלוי באיזה מתכון נבחר.
איך לאכול ספגטי
צריך לדעת לבשל ולאכול ספגטיבאיטלקית. ילדים שרק מתחילים להבין את אומנות אכילת התוצר הלאומי מקבלים מזלג וכפית, איתם מגלגלים את הספגטי על המזלג. איטלקים מבוגרים לא צריכים כפית; הם מגלגלים פסטה על מזלג די במיומנות בלעדיה. הטעות הנפוצה ביותר שעושים תיירים וחובבי טירון של המטבח האיטלקי היא — זהו ניסיון לסובב כמה שיותר פסטה על המזלג שלך. התוצאה היא פקעת כל כך גדולה שאי אפשר לאכול במכה אחת, ולפי האיטלקים קורע ספגטי — זו ברבריות. במסעדות או באירועים רשמיים שבהם השולחנות קרובים מדי זה לזה, עדיף לא להזמין ספגטי אלא אם כן שלטת במלוא המורכבות של אכילתו. יש סבירות גבוהה לרסס את השכן ברוטב, ואז ערב נעים ומצב רוח ייהרס גם לו וגם לך.
כמה מילים על הרוטב "הנכון"
ספגטי בסגנון איטלקי לא יהיה אמיתימנה אם לא תבחרו לה רוטב. לאיטלקים יש סוגים רבים של רטבים, וכמעט לכל עקרת בית יש מתכון ייחודי משלה. ישנם רטבים קלאסיים ומקוריים התומכים במסורת של עיר מסוימת באיטליה. הרומאים, למשל, מציעים רוטב קרבונרה תושבי נאפולי מעדיפים להגיש רוטב עגבניות עם ספגטי. יש גם רוטב שום, רוטב בולונז ועוד מגוון עצום של אחרים. האזורים הצפוניים של איטליה מכינים את המנה הזו עם פטריות, גבינה, זיתים או בשר טחון. ערי חוף ועיירות בדרום אוהבות ספגטי פירות ים. העדינות היחידה שאתה צריך לדעת: העקביות של הרוטב צריכה להיות הומוגנית ולא צריכה להיות סמיכה מדי. יש הרבה מתכונים למנה הפופולרית הזו, ותוכלו לבחור כל מתכון לעצמכם ולמשפחתכם. ראוי להוסיף כי מוצר זה הוא מאוד פופולרי ברוסיה. כמעט לכל עקרת בית יש כמה חבילות פסטה במטבח שלה. מה שנקרא פסטה ברוסיה נקרא פסטה באיטליה. ישנם מאות סוגים של משחות. לדוגמה, האטריות שלנו — פטוצ'יני, אוזניים — אוריצ'טה, ספירלות — fusilias, קרניים — מַקָרוֹנִי. ורק סוג אחד של פסטה נקרא זהה על ידי האיטלקים והרוסים כאחד — זה ספגטי! מבשלים לבריאותכם ובתיאבון!