כמובן שכל אדם רוצה לחיות את חייובצורה מיוחדת ואני באמת רוצה להיות מאושר, אבל זה כנראה רק הגורל שלי. עכשיו החתולים חורקים בנשמתך ואתה חושב מה הלאה, איזה גורל בלתי צפוי ונורא יכול להביא לך, דמעות מופיעות בעיניי כשאני נזכר איזה חיים יש לי. אני רק בן 19, אבל זה מרגיש כאילו חייתי כמעט כל החיים שלי, אתה מתאפק מול החברים והקרובים שלך, אני פשוט בן אדם כזה, אני לא יכול להגיד לך מה קורה בנשמה שלי, מה קרה. נראה שאני עדיין שמח, שמשהו כזה יכול לקרות שוב, אבל הגורל גורם לך סבל. יש לי שני אחים גדולים ואמא, כשהייתי בת שנתיים, אמא ואבא שלי נפרדו, הוא בגד בה, הסתובב, היא נשאה משקלים כבדים בגללו, בהריון 4 מ' ובעקבות כך היא ילדה ילד מת. ילד, וכשהייתי בן 8 אמא שלי נפגשה עם אדם אחד, אחרי שחי כמה שנים, הוא התחיל לשתות ולתקוף אותנו, אמא שלי לא שותה ולא סובלת את זה כשהם שותים כל לילה וכל לילה יום חיינו בפחד שיום אחד הוא יהרוג אותנו, ברחנו ממנו והוא ברח עם סכין או פקק מהשתייה שלו השתגע. יום אחד, אני ואחיי נסענו להרים לבקר את השדכנים, יום אחר כך מגלים שהוא השתכר שוב והרביץ לאמא שלי, הוא מיהר לסבתי ודקר אותה באיזור הלב, היא ניצלה בנס ללב, הסכין היה חסר 2 מ"מ, היא בילתה חודשיים בטיפול נמרץ, אבל המשטרה האמיצה שלנו לא כלאה אותו, הם אמרו לנו כשהוא הורג מישהו ממך אז בוא, התקשרנו למשטרה כמעט כל יום מאז שהוא בא שוב ושוב ואיים, שרפו חציר ב-27 אלף, מכרנו את הנכס ושכרנו עורך דין, כמובן שאחרי 3 חודשים הוא נכלא אבל רק ל-7 שנים, גם עד היום אני מרגישה פחד ולא מצליחה להירגע, הכל התחיל להיות השתפר ואמא שלי חלתה במחלה קשה, היינו צריכים כסף לניתוח, לקחנו הלוואות, תודה לאל הכל חזר לקדמותו, כששוב המשטרה האמיצה שלנו נאלצה לסגור את התיק עוד יותר אני לא אגיד כלום, בקיצור, הם הולכים להכניס את אחי לכלא, אבל הוא חף מפשע, בוא נראה למה לצפות, הרבה קרה בחיים שלי וזה רק חלק קטנטן, אני לא יודע מה לעשות, אני מאוד מודאג, אבל אני שומר הכל לעצמי, איך החיים אני לא הוגן, אני לא יכול לעשות את זה יותר, אפילו רציתי להתאבד, אבל בשלב מסוים שיניתי את דעתי, הכל בחיים שלי לא בסדר, כמובן? לאנשים אחרים זה יותר גרוע, אבל העצבים שלי פשוט לא יכולים לסבול את זה יותר. מְחַבֵּר:
