אנחנו רוצים, אבל האם הוא רוצה?
אז כשהבן שלי הגיע לגיל 7 ועם 3 חודשים של חופשת קיץ בפתח, החלטנו לנסות את זה במפגש משפחתי בחרנו במחנה לא רחוק מהבית, אבל מחוץ לגבולות העיר. המשמרת הייתה קשורה למחשבים, והתוכנית הבטיחה להיות אינטנסיבית. אוויר צח, שמש, נהר, משחקים עם עמיתים, תחרויות, דיסקוטקים, מה יכול להיות טוב יותר לילד בקיץ! אבל רק אנחנו חשבנו ככה, לא הבן שלנו נתנו לו את המילה שלנו שאם הוא יכול להחזיק מעמד שבוע ואז לבקש שיאספו אותו ביום ההורים, בהחלט נעשה את זה.
צילום: Getty Images
הורים מפחידים יותר מילדים
הם נתנו לו טלפון ישן וחיברו את הכל.שקית עם דברים יומיומיים - פשוט מורידים אותם בערב ומכניסים לשקית נפרדת. נתנו לו כמה פינוקים והנחיות איך להתנהג עם ילדים ומורים כמובן שהייתי כל הזמן בטלפון, מאוד דאגתי לו. אמהות מנוסות אמרו שעדיף לא להתקשר אליהן לשם ולא להפריע להן. זה מה שעשיתי, התקשרתי ליועצים ולמורים. הוא אוכל? האם הוא הולך לנהר? האם אתה חולה? מחליף בגדים? האם הוא משתתף במשחקים? יש לך חברים הבן שלנו לא התקשר אלינו אפילו פעם אחת ב-4 ימים. כאשר לבה של האם היה המום לחלוטין, היא נאלצה לבקש מהמורה לתת לו את הטלפון: "למה אתה לא מתקשר אלינו?" מה שלומך - אין לי זמן. הכל מתוכנן מהבוקר עד הערב. תבוא? - כן. אתה אוהב את זה - כן. פשוט תבוא.
"הו, חזיר מלוכלך ולא מלוכלך!"
יום ההורים הגיע. תארו לעצמכם את ההפתעה שלי כשהבן שלי הגיע לפגישה לבוש באותם בגדים שהוא עזב את הבית "לא החלפת את החולצות, המכנסיים הקצרים, הגרביים שלך?" שמתי הכל בשקית נפרדת לכל יום - איפה? - ושמתי אותו בארון ביום שהגעתי, ומעולם לא הוצאתי, לקחתי רק מגבת עוגיות בשקית? הם נמסו שם - הם נלקחו מאיתנו מיד. ובכן, האם נלך הביתה לא יכולנו לסרב לבקשה הזו, כי הילד שלנו נראה כמו שטן קטן ומלוכלך? זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי מה פירוש הביטוי "גרביים עומדים במקום" בבית רחצנו אותו, כיבסנו את הבגדים שלו, הלבשנו אותו בבגדים נקיים, ואיפשרנו לו לראות סרטים מצוירים כל היום ולא לעשות כלום.
"אני אוהב את זה, אבל אני עדיין רוצה ללכת הביתה"
צילום: גטי אימגס הוא לא רצה לחזור, אבל אנחנו, אחרי ששכחנו מההבטחה הזאת, שיכנענו אותו. על המחנה לא סיפר הבן. הוא שתק כל הזמן. זה היה רק כאשר חזרנו, אמרתי כי הוא נמצא שם חבר טוב, ויחד הם הולכים דיסקוטקים להשתתף בסצנה, כי להם באו מעבדה מדעית, והם עושים ניסויים וניסויים שנערכו היו ימי הולדת כיף תחרות שחייה טס שלושה שבועות, והבן נשאר במחנה עד לסגירת המשמרת. הבאתי הרבה מכתבים, תמונות והרבה זיכרונות. אבל בכל פעם שבאנו לבקר אותו, חזר על עצמו הסיפור: הוא היה מלוכלך, פרוע ורצון יחיד לחזור הביתה.
מחנה ילדים חשוב!
המשכנו לראות אותו לאורך כל השנה.מכרים מהמחנה: קיבלו את פניו בכל מקום - בתחבורה ציבורית, בחנות, בבית ספר של מישהו אחר, בבתי קפה, בתחנות אוטובוס, בפארקים ואפילו בשאר חלקי העיר - איפה יש לך כל כך הרבה מכרים? - בהתחלה הופתעתי - אמא, שכחת? "אבל הייתי במחנה", הוא ענה בגאווה, "החברות שלי בזמנו נזפו בי על ששלחתי ילד כל כך קטן מהבית. אבל אני לא מתחרט על זה. הוא נעשה עצמאי יותר, אחראי יותר, למד לקחת אחריות על דבריו ולהגיד "לא". כמובן, ניסוי זה יכול היה להתבצע מספר שנים מאוחר יותר, אך לעולם אל תשוו את ילדכם לאחרים כאשר אתם מחליטים לשלוח את ילדכם למחנה, קחו תמיד בחשבון את המאפיינים האישיים שלו כך שניסוי זה יביא יתרונות להתפתחותו של ילדכם. , לא חסרונות.
