במשך השבוע השני, כל המדינה היא לדון מוזר,את הסיפור הארור והמזעזע של הסוביונרים של חברובסק. בקיצור, נערות בגיל ההתבגרות אספו גורים וחתולים, והבטיחו לשים אותן בידיים טובות. ובאכזריות נהרג חיות חסרות הגנה, לצלם את כל התהליך על המצלמה. אי אפשר להסתכל על התמונות האלה בלי דמעות ואימה. והבנות, משגשגות מאוד במבט ראשון, הפכו לתליינים אמיתיים, ניסינו להבין למה זה קרה, יחד עם המומחה.צילום: GettyImages
מהיכן באה הבעיה?
- כל מה שיש בילדים, טוב או רע,מקורו במשפחה. אנחנו צריכים להבין איזה סוג של משפחות יש לבנות האלה, - עונה על השאלה הפסיכיאטר המשפטי, הדוקטור למדעי הרפואה והפרופסור לפסיכיאטריה מיכאיל וינוגרדוב לאחת הבנות יש משפחה שנראית די משגשגת. אמא עובדת באכיפת החוק. אבא הוא איש צבא. לשניהם כנראה יש הרבה עבודה. בוודאי שניהם תומכים במשמעת קפדנית. והמענה השני גדל אצל סבתה. מאמה נשללה זכויות הורות. אין אבא - הנה התשובה שלך. גם אם יש גם אמא וגם אבא, אם שניהם אנשים טובים ומסתדרים אחד עם השני, אולי עדיין חסר להם משהו לילד. קודם כל, תשומת לב. הם חוזרים מהעבודה ועסוקים בעבודות הבית. לבשל ארוחת ערב, לסיים את הדיווח, להירגע מול הטלוויזיה. ואין תשומת לב לילדים. חסרונו הוא הבעיה העיקרית במשפחות מודרניות, - ממשיך מיכאיל ויקטורוביץ'. לדברי המומחה שלנו, ההורים מזלזלים בתפקיד התקשורת החיה עם הילד. הרי מספיקות לו חמש עד עשר דקות של שיחה חמה וחסויה כדי שירגיש רגוע בנפשו - מלטף ילד, חיבוק, שזירת שיער - חמימות הורית מחממת את נפשות הילדים. ואם היחסים במשפחה טובים, אבל פורמליים, זה יכול להיות גם בעיה, אומר מיכאיל וינוגרדוב מה אנחנו יכולים לומר על ילדים שגדלים ללא הורים. קשה להם עוד יותר.
זרם חיובי
הפרופסור מעודד:עדיין אפשר לזהות תוקפנות בילדות. נכון, ההורים עצמם לא תמיד מסוגלים לכך. עדיף לבקש עזרה ממומחה - בגיל 13, בתדירות נמוכה יותר בגיל 12, יש צורך שהילד ידבר עם פסיכולוג - לא עם פסיכיאטר. זה הכרחי כדי לחשוף את כל רצונותיו הפנימיים והתוקפנות, הטבועה בכל הילדים. לזהות ולכוון לכיוון חיובי כל העניין הוא שבגיל זה מתרחשים שינויים הורמונליים בגוף. רק שהמוח עדיין ילדותי, אבל התוקפנות כבר די בוגרת. לכן, מומלץ לשלוח בני נוער למועדוני ספורט - אגרוף, הוקי, אירובי, כדורסל. הכל, כל עוד יש לו איפה לשחרר את האנרגיה שלו - הילדים חוזרים הביתה כבר רגועים. שחרור האנרגיה קרה, זה היה בונה - זה העיקר, - מסביר מיכאיל ויקטורוביץ' אבל מה אם אתה מתגעגע לזמן הזה והילד עדיין משתולל? האם באמת מאוחר מדי לתקן את המצב - במקרה הזה, ללכת לפסיכולוג זה לא רק הכרחי, זה הכרחי. תיקון התנהגות עשוי להימשך כשישה חודשים. 4-5 חודשים, אם הילד משתף פעולה. ועד שנה - אם זה לא עובד, - המומחה מסכם.