גורם דפורמציה valgus של כף הרגל עיוות הלוקס ולגוס— זוהי מחלה מוכרת ודי לא נעימה, כאשר מתחיל להופיע גידול בצד כף הרגל, המלווה בכאב. מנקודת מבט רפואית, דפורמציה של עצמות הבוהן מתרחשת מעבר לכף הרגל, כלומר, עצם המטטרסלית מתרחקת משאר האצבעות. זה מצריך טיפול ארוך טווח ומורכב, שכן אחרת דלקת וכאב בזמן הליכה אפשריים.

הסיבות לעיוותים ברגל: מאיפה המחלה באה?

הגורמים הנפוצים ביותר לעיוות אגודל הם:שונים, לרוב זה לחץ פתולוגי על אזור הבוהן הגדולה, נעליים צמודות שנבחרו בצורה שגויה, נעלי עקב, שאינן מאפשרות לפזר נכון את העומס על כף הרגל. בלרינות ורקדניות מקצועיות לרוב רגישות למחלה זו לגורם הגנטי חשיבות רבה. ניתן לקבוע את מידת העקמומיות במלואה רק באמצעות צילומי רנטגן של כף הרגל. פעמים רבות מומלצת בדיקת אולטרסאונד שתראה האם ישנה בעיה במחזור הדם באזור והאם יש צורך באמצעי טיפול נוספים.הנעלה לא נכונה יכולה לגרום לעיוות valgus של כף הרגל

טיפול: מ פיזיותרפיה לניתוח

הטיפול בהלוקס ולגוס מתחיל תמיד עםבחירת נעליים שלא צריכות לגרום לאי נוחות כשהן נועלות יכולה לעצור את התקדמות העיוות. לעתים קרובות כאב נגרם על ידי העובדה שנעליים פשוט אינן מתאימות למחלה כזו, הן לוחצות את כף הרגל ומעוררות תהליכים דלקתיים. ישנם מוצרים אורטופדיים מיוחדים המסייעים בהפחתת לחץ על בור האצבע, ספייסרים, ספייסרים המסייעים בסד האצבע והסרת לחץ על כף הרגל. אבל טיפול כזה רק עוזר להקל על דלקת ולהסיר כאב עדיין נשאר, אז התערבות כירורגית נקבעת לעתים קרובות לאחר זה. הטיפול התרופתי מורכב מזריקות של קורטיקוסטרואידים, המסייעים בהקלה על התהליך הדלקתי. כלומר, בעזרת תרופות שנבחרו במיוחד, אתה יכול להפחית את הכאב בהליכה, להסיר תהליכים דלקתיים, אבל לא תוכל להיפטר מהגידול עצמו בדרך זו. לעתים קרובות זריקות נקבעות לפני הניתוח כדי להקל על בורסיטיס. ניתן לטפל בהלוקס ולגוס במגוון דרכים, אך לרוב נקבע ניתוח. המטרות העיקריות של טיפול זה הן כדלקמן:

  • הסרת בורסיטיס האגודל;
  • שחזור העצם, מיקומה ביחס לעצמות הנותרות של הרגליים;
  • איזון השרירים סביב המפרק בצורה כזו שהדפורמציה לא חוזרת על עצמה.

לרוב, במקרים מורכבים מאוד או חמוריםלגוש בולט (כלומר כשהעקמומיות מקסימלית) מומלץ להסיר את הגידול. הסרה זו מתבצעת באופן הבא: חותכים את העור על הרגל באזור הגידול, ולאחר מכן מסירים את הגידול עצמו באמצעות אזמל כירורגי. חתך העור נתפר יחד עם תפרים קטנים. פעולה זו מבוצעת כאשר כבר נצפתה היווצרות של בורסיטיס. במקרים מסוימים נדרש שחזור עצם נוסף כדי להחזיר את הזווית התקינה. לאחר הניתוח נדרשת תקופת שיקום שבמהלכה מומלצת מנוחה במיטה וללא לחץ על הרגל הפגועה.

אוסטאוטומיה דיסטלית ופרוקסאלית

במקרים מסוימים יש צורך לחתוךקצה דיסטלי של העצם. זה מאפשר להקטין את הזווית בין עצמות המטאטרסל. הניתוח דורש רק כמה חתכים קטנים, וכל העצמות, ברגע שהן נמצאות במצב משביע רצון, מאובטחות בסיכות מתכת, אשר מוסרות שלושה עד שישה שבועות לאחר הניתוח. מאמץ לאחר ניתוח אינו מומלץ להקפיד על תקופת השיקום ולפעול לפי המלצות הרופא המטפל. התערבות כירורגית זו מתבצעת בדרך זו: חותכים את העצם הראשונה המטטרסלית בקצה הפרוקסימלי, לאחר מכן משחזרים את העצם ומקבעים אותו במיקום הנדרש באמצעות סיכות מתכת. התערבות כירורגית זו מקטינה את הזווית בין עצמות המטטרסאליות של כף הרגל במהלך הניתוח, משתחררים הגידים של השריר המניעים את הבוהן הגדולה. לאחר הניתוח שמים תחבושת מיוחדת על כף הרגל. התערבות כזו נחשבת עדינה יחסית, תקופת השיקום לא לוקחת הרבה זמן, אבל עדיין יש לעקוב אחר המלצות הרופא, מנוחה במיטה.טיפול של מומים ברגל

תקופת השיקום: כמה מהר אתה יכול להתאושש מניתוח?

הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה, לאחרבמהלך ההתערבות מורחים על הרגל תחבושת אלסטית הדוקה מאוד ויש לקבע את כף הרגל כראוי. מותר להזיז את אצבעות הרגליים רק ביום השני לאחר הניתוח, ניתן להוריד את הרגליים מהמיטה ביום השלישי, וניתן ללכת (כלומר, להטיל משקל על הרגל המנותחת) רק עשרה ימים לאחר הניתוח. . נשיאה מלאה של משקל על כף הרגל מותרת חודש לאחר הניתוח; יש לעקוב בדיוק אחר כל ההמלצות וההוראות, שכן ריפוי נכון תלוי בכך. כל תקופת השיקום נמשכת לפחות שישה חודשים, ובמהלכם אסור בהחלט לעשות פעילות גופנית, ספורט והליכה בעקבים. כדי למנוע הישנות מחלה זו, יש צורך לנעול נעליים מיוחדות עם מדרסים אורטופדיים. בממוצע לוקח לרגל להחלים כשמונה שבועות לאחר הניתוח, ובמהלכם יש לאבטח את כף הרגל בתחבושת, המונעת את הפציעה של הרגל. במקרים קשים מאוד, לאחר הניתוח, תצטרכו להסתובב עם קביים לפרק זמן מסוים. במקרה של בורסיטיס בולט, פיזיותרפיה נקבעת בתקופה שלאחר הניתוח יש לנעול נעליים רק עם חזיתות מורחבות, ויש להשתמש במתקן. עמידה בתנאים כאלה תקצר את תקופת השיקום ותמנע הישנות המחלה.שיקום לאחר הניתוח

התוויות נגד וסיבוכים אפשריים

התערבות כירורגית יכולה להתבצע ללאבכל המקרים. לפיכך, נוכחותם של תהליכים דלקתיים מקומיים היא התווית הנגד העיקרית לניתוח. לא ניתן לבצע התערבויות כירורגיות אם נצפים thrombophlebitis ונפיחות בולטת, עבור נשים — בזמן הווסת. בכל מקרה בודד, משטר הטיפול בהלוקס ולגוס נקבע באופן אינדיבידואלי בהתאם למצב הבריאות הכללי, מידת המחלה ונוכחות של התוויות נגד לשיטה זו או אחרת למלחמה במחלה. לאחר הניתוח, יש צורך לעקוב בקפדנות אחר המשטר שנקבע על ידי הרופא המטפל, אחרת עלולים להיווצר סיבוכים שונים, אשר טומנים בחובם דלקת וכאבים עזים. כמו בכל הליך כירורגי, סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח כף הרגל. בדרך כלל מדובר בהמטומות, תהליכים דלקתיים באזור האגודל, אך ניתן להימנע מהם די בקלות על ידי ביצוע המלצות הרופא. לאחר הניתוח, יש צורך לעקוב אחר משטר הטיפול ולא להפעיל לחץ על הרגל. בימים הראשונים לאחר הניתוח, עשויות להופיע תחושות כואבות באזור המפרק המטטרסופי, בהתאם למאפיינים האישיים של הגוף של המטופל, עשויות להיווצר צלקות. פיתול מכוער נגד נעליים אורטופדיות רבים מאיתנו נתקלו בתופעה כל כך לא נעימה כאשר הבוהן הגדולה מתחילה לכאוב, ואז מופיעה עצם בולטת בצד. תופעה זו — אחד הנפוצים ביותר, זה ביטוי של פלטפוס רוחבי. המחלה המתקדמת מעוררת עקירה של ראש עצם המטטרסל, כלומר, הסטייה כביכול של הבוהן הגדולה מתרחשת הרחק מהשאר. בשלב זה נוצרת בליטה מכוערת בצד כף הרגל שגורמת לאי נוחות רבה: מתחושות כואבות בהליכה ועד לדלקת ומראה לא אסתטי. הטיפול הנפוץ ביותר שנקבע להלוקס ולגוס הוא שימוש בנעליים מיוחדות, אך לרוב נקבעות גם שיטות פיזיותרפיות, ובמקרים קשים במיוחד מתבצעת התערבות כירורגית.

הערות

הערות