אז הרמת את התינוק שלך הרבה זמן. בהתחלה, הכדור הקטן הזה נצמד אליך בכל רגע. באותו זמן הוא היה זקוק לזה. מבחינה פיזית ואנרגטית. אבא ואמא הם גיבורים, תומכים ראשיים, בדרנים, קונים, תחליפים לכל דבר.דמויות חדשות החלו להופיע בקבוצה המבוגרת יותר של הגן: אבא מיטי - הוא אופנוען, ספיידרמן - הוא מגניב, איוון פטרוביץ '- הוא המאמן שלי. יש לך בהדרגה להיות גיבורים עשירית פחות. לא שם לב? ללא שם: בוא נלך רחוק יותר - בית הספר היסודי. עכשיו הראשי הם מורה, ידיד של סריוז'קה, ידיד של מאשה! אמא ואבא לא יודעים איך להעביר את הרמה במינראקרפט ואיך החתלתול בטלפון צוחק. אמא ואבא רוצים רק ציונים טובים ושולטים בו בקפידה. אבל לצחוק יחד כבר לא היה כל כך חשוב. לא כל כך רך לעבור חיבוקים. ולא לעתים קרובות זה יהיה רצוי, כמו שלוש שנים. אתם ההורים הם רק חצי גיבורים.
תַצלוּם: GettyImages ואז מגיעות כיתה ה'-ו', בני 10-11. הילד מתחיל להבין שהעולם ענק ולא ידוע. כאן מופיע רק גיבור "חצי" אחד: אמא או אבא. זה בסדר. העולם לא מספיק לשניים. וחבל הטבור הבלתי נראה המחבר בינך לבין התינוק נעשה ארוך ושקוף יותר. יש רצון להראות או להסתיר את עולמך: לצעוק על עצמך או להסתגר אבל אתם, הורים יקרים, עדיין לא מוכנים לזה. הם גדלים לאט בשבילך, אבל בשביל עצמם הם גדלים מהר. ואז מתחילה התבגרות מגעיל, מגעיל ומלחמתי. - ניקיטה התחילה לחזור, אני לא יכולה להכריח אותו לעשות כלום - אתמול סאשקה שיבשה את השיעור - סונצ'קה הייתה ילדה כל כך נחמדה, עכשיו היא מתווכחת עד שהיא צרודה .בקרב!-דניל אמר לי שהוא שונא אותי, זה סיוט עכשיו בואו נבין צעד אחר צעד למה זה קורה ולמה נער הוא השתקפות של המעשים שלנו. אם לילד לא הייתה תקופת ההתבגרות הקשה כביכול, אז בניתם את מערכת היחסים הנכונה איתו.
ראשית: הילד אינו מרד, הוא מבקש ממך לוותר על סנקציות
דמיינו את מאשה, דאשה, ארישקה או אגורקה שלכם - זו רפובליקה ענקית חדשה. בראש שלי ממשלה, צעירה, חסרת ניסיון, אבל נורא חכמה. והרפובליקה הזו היא חלק מהמדינה שלך. כן, כן, אתה פפאמאמלנדיה היפותטי. כל מה שקרה קודם לא נחשב. אתה בעצמך גידלת את הרפובליקה ונתת לה זכויות וחוקים. החוקים הם כלליים. אתה עדיין חושב שלילד אין זכויות, אלא רק חובות. הילד כבר העניק לעצמו זכויות. ואי אפשר לעשות כלום. הגנת עליו, אמרת בקול רם: "כן, למורה אין זכות להגיד שמי שהגה את הרעיון הזה ללעוג ככה לילדים, ילד הוא אדם!" אנחנו לא דנים עכשיו מה נכון ומה לא. זכויות שהתקבלו. בכוחות עצמו. כי זה חשוב לילד בן 12-15 ומה קורה ברפובליקה החדשה הזו במדינה ענקית? הרפובליקה מנסה לחיות. כפי שהוא יכול, כפי שלימדו אותו קודם, ועושה משהו הפוך, בדרך אחרת, מגיע עם חוקים חדשים וצעקות על זכויות. מה עושים השמיים (כלומר ההורים)? הם חיו את החיים, הם יודעים הרבה, הם תמיד צודקים.
- במדינה גדולה, הכל בנוי, ואתה עדיין בונה.
- במדינה גדולה יש חוק, ואתה שובר.
- בארץ גדולה, כולם נרגעו: לא כדאי לישון מספיק בלילה ולנקוט את כל המאמצים שלך כדי לצייר עיתונים הקיר לבית הספר, אתה לא צריך להתחרות, כמו בבית הספר היסודי.
צילום: GettyImages ואז יש מהומה! והעיקריות שבהן מציגות סנקציות קשות: הרפובליקה עדיין קטנה, אבל יש לה כל כך הרבה התפתחות, אין לה זמן, היא לא תצליח, צריך לגדר אותה, לקחת אותה, לאסור אותה. כולנו למדנו היסטוריה. מה הלאה? מהפכה איך היא צריכה (צריכה): לקבל את הממשלה החדשה עם הפוטנציאל העצום שלה. אגלה לכם סוד: רוב המבוגרים אינם חכמים יותר מבני נוער, כי מחסומים פנימיים שהצטברו מונעים מהם לעתים קרובות לחיות את חייהם. והגשטאלטים האלה עוברים אוטומטית לילדים. כן, אנחנו מוגבלים, קבל את זה. ניסיון הוא לא תמיד ערובה לחוכמה. לרפובליקה שלך יש שדות הזדמנויות חינניות! עדיין אין את ה"אני יודע איך זה יסתיים!" יש "אני תוהה איך זה יכול להיגמר?", ותמיד יש מיליוני אפשרויות. אני רוצה להבהיר שאנחנו לא מדברים על דברים שעלולים להיות מסוכנים בחיים של נער (בכך אנו מגבילים באופן קפדני ומיד). תן להבנה שהילד בן החמש שמנשק אותך כל דקה כבר לא שם. אם לא, אתה צריך לשנות את עצמך, לא את הילד שלך! זה לא אנחנו שהשתנו. הוא זה שהשתנה. קשה לו, הוא לא מבין, ולפעמים זה כואב. ולא משנה כמה הוא צועק ומסתכסך איתך, אל תטיל סנקציות, הרחב את הרפובליקה שלו בתוכך.
שנית, אם נער הוא היסטרי, בסכסוך איתך ... זה אומר שהוא חסר את האהבה שלך!
רוב ההורים מאמינים שעבור הילד חשוב להיות מובן. הנער צועק: "אתה לא צריך להבין אותי, תאהב אותי בגלל מי שאני, אני לא מבין את עצמי התפקידים כבר השתנו, אבל אפילו לא שמת לב".
- עכשיו הוא מתקשר איתך כבוגר. ותן לאב לצעוק בליבם שמשהו גדל, אבל אין מוח. הכל גדל. נשאר הילד קטן.
- הגדר מחדש את התפקידים שלך במשפחה. אם משהו יכול להיות מותר עם עשור, עכשיו זה בלתי אפשרי! את זוכרת איך כרעת לפני שש שנים כדי לדבר עם הבת הדומעת שלך? עכשיו אתה צריך לעשות את אותו הדבר, רק לתקשר בתפקיד של "מבוגר - מבוגר".
- כאשר ילד מתרפס, הוא מנסה לצעוק: "השתניתי, תאהבי אותי בצורה חדשה! "פירוש הדבר הוא סיפור לפני השינה או "צ'ופה-צ'אפס" במשרד הכרטיסים של החנות. הוא רוצה אהבה למבוגרים: בתנאים שווים. זה לא אומר שהכל יהיה מבוגר. להונות אותו קצת, לתת לו לחכות. הורה בלתי הגיוני יאמר זאת: "אתה מנפנף בזכויות, אני מאכיל אותך, שר, לבוש. תהיה שם משפחה, שם ותנדנד אותה! "הורה אוהב יעשה זאת: "אני כל כך שמחה שבגרת. עכשיו יהיו לנו עניינים משותפים איתך. אני מרוויח, ואתה עוזר לי בעבודות הבית. אבא מתקן כיסא, ואתה מטאטא. עכשיו אנחנו עושים הכל ביחד ".
- לא משנה איך הילד צועק עליך או אפילו מבטאמילים מפחידות כמו "אני שונאת אותך, את הגברת הכי גרועה", אל תגרמי. תן לו אהבה: שיתוף שיעורים, מדבר בלילה ו ... חיבוקים. הוא ידחוף אותך, אבל הוא באמת צריך את זה, תאמיני לי.
שלישית: אנחנו משנים את ההגדרות שלנו לאלו הקיימים והנחוצים.
צילום: אנטון חמוב ראה גם:
