טיפים לפסיכולוגים להורים נואשים

נטליה שבצובה, פסיכולוגית בפועל

- יכולות להיות מספר סיבות לאדישות בילדות.אחד מהם הוא עומס יתר: לוח זמנים אקדמי אינטנסיבי מדי, מועדונים ומדורים רבים, ואם ההורים גם מעמיסים עליך במטלות הבית, אז לא נשאר זמן להיות לבד עם עצמך! אבל ילד מסוגל להבין מה מעניין אותו לעשות רק במצב של שעמום, כשאף אחד לא כופה שום דבר מבחוץ. הסיבה השנייה היא כשההורים גוררים את ילדם איתם לכל מקום ולכל מקום, אפילו בלי לטרוח לשאול אם הוא אוהב פנאי כזה או לא. הילד רגיל שהכל יחליט עבורו, ומכאן האדישות. מה התועלת לרצות משהו אם הם עדיין מושכים אותך לאן שהם צריכים להגיע. הסיבה השלישית היא משבר זהות? זו התקופה שבה מתבגר תוהה מי הוא בעולם הזה ולאן עליו לעבור הלאה. זה בדרך כלל מבשיל עד גיל 17, אבל יכול להתרחש מוקדם יותר בהתאם למאפיינים האישיים. במקרה זה, אתה רק צריך להיות סבלני ולהתייחס לזה בהבנה ובכבוד, כלומר, לתת את ההזדמנות והזמן להחלטה מחושבת, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, הבעיה חייבת להיפתר. והדבר הראשון שהורה יכול לעשות הוא לדבר מלב אל לב עם ילדו, ללא תוכחות, הערכות או בעיטות. אדם בגיל ההתבגרות זקוק לתמיכה ואהבה הורית לא פחות מילד. זכור את עצמך בגיל הזה, מה הדאיג אותך ומה רצית בתקופה הזו. שיהיה לכם סוף שבוע פעיל: צאו ליער, צאו לדוג או עשו פיקניק בפארק הקרוב - זה ייתן רוח של אחדות וינער את הפטינה של השגרה והמתח למי שיש בעיות במגע מילולי ובני העשרה מסרב בתוקף לדבר, שיטה כמו תרפיה בקולנוע. בעזרת פסיכולוג, או באופן עצמאי, בחרו סרט מתאים והזמינו את בנכם/בתכם לצפות בו, או לצפות בו יחד, ואז דנו בו בצורה ידידותית, שתפו את התרשמותכם ממה שראיתם ושאלו מה ילדכם ראה, מה הוא חושב על זה, מה הוא רוצה מה הכי אהבתי ומה לא. היו כנים, אל תלחצו או תנסו לכפות את דעתכם. הנה כמה סרטים שיכולים לעזור בפתרון הבעיה הזו: חברת משוררים מתים, המתמחה, השטן לובשת פראדה, אגדה מס' 17, "המטריקס". ". ראשית, צפו בסרט בעצמכם והחליטו אם הוא מתאים לילדכם או לא, ולאחר מכן צפו בו יחד אם הבעיה מתקדמת לחלוטין וכל המאמצים שלכם לא הניבו תוצאות, אז פנו לפסיכולוג מקצועי. אל תבקש עצות מחבריך ואל תשווה את המתבגר שלך לאף אחד אחר. ילדים הם ייחודיים, ולכל אחד יש קצב התפתחות משלו. פתרו בעיות עם אנשי מקצוע וזכרו ששורשי בעיות הילדים תמיד טמונים בנו. לכן, תעזרו לעצמכם קודם, ואולי הכל יסתדר אוטומטית עבור ילדכם.

אנסטסיה קוסמארטסבה, פסיכולוגית ילדים

צילום: גטי אימג'ס - ילדים שלא מתעניינים בשום דבר, לא מתעניינים בשום דבר, לא קורים. היא אינה נקבעת על פי אופי תופעה זו. מגיל צעיר, הילד מגלה עניין בעולם, בהכרת הכל סביבו. וכאן מודל ההתנהגות של האנשים הסובבים אותו הוא מאוד חשוב. איך הם מגיבים לביטויים של עצמאות, עניין, איזה מידע ניתן על ידי "לראות כמה מעניין זה העולם" או "לא לגעת, לשים את העולם הזה מסוכן" .זה לא סוד עבור כל ילד קטן כי הוא רגיש מאוד רגיש להתנהגות סביב אנשים. עבור ילד מלידה עד שנה, אמא היא המקור הראשון של מידע על העולם סביבנו. ובעתיד המשפחה היא החברה הראשונה שבה הילד יוצר את מודל ההתנהגות שלו, שאותו הוא מעביר לכל חייו. כולם כבר נולדים עם האינטרסים שלהם בכיוון זה או אחר, ומשימת ההורים היא לראות את הכיוון הזה ולעזור להם לנוע בדרך הנכונה, כדי לעזור להם לחשוף את עצמם בתחום זה, ולצערנו, בדרך כלל, אנו רואים דפוס התנהגות שונה לחלוטין אצל ההורים. סוג חינוך סמכותי "אני יותר יודע מה אתה צריך!" ו "תעשה כמו שאתה אומר!" כאשר דעתו של הילד לא נלקח בחשבון בכלל. לעתים קרובות, הם פועלים מתוך מניעים טובים, אבל לא שם לב שהם מכפיסים את מודל האושר שלהם על הבת או הבן שלהם, בלי לתת להם את הבחירה ואת עצמאות. התנהגות כזו תתרחש להם בגיל ההתבגרות בדיוק מה שאנחנו אומרים, אדישות לכל דבר או חוסר היכולת להפסיק את תשומת הלב שלהם על שום דבר. אז מה לעשות עם נער אם אין לו שום אינטרסים אישיים - התחל לעבוד על באגים קודם כל להעריך את איכות התקשורת שלך עם הילד. מאיזו עמדה אתם מתקשרים: עמדות "מלמעלה" כל הזמן מנסים לשלוט, עמדות "ביחד" - לתקשר באותה רמה חברתית, - להעריך איזה תפקיד יש לילד במשפחה, מה האחריות מוקצים לו. עד כמה חשובה דעתו בפתרון בעיות משפחתיות מסוימות: עד כמה הוא מרוצה מהצורך החיוני שלו למימוש עצמי, כיצד להבין את עצמו בתחומים מעניינים (מעניינים אותו, לא לך), מה ילדך עושה הכי טוב, מה משמח אותו. משחקי מחשב לא נחשבים. הם בדרך כלל דרך להימלט, להימלט ממציאות שאינה מקבלת את זה ואינה מסוגלת להגשים את עצמה, אם אתה מרגיש את עצמך בקושי, אתה מרגיש שאתה זקוק לעזרה ולראייה "טרייה" מבחוץ של זה המצב שלך, ניתוח מעמיק של זה, אתה תמיד תוכל לעזור פסיכולוג ילדים. כולנו רוצים לגדול אישיות מהילד שלנו, ולכן, אנחנו צריכים להתייחס אליו בהתאם, ולא כעבד שחייב לציית לציית לכל ההוראות שלך.אל תשכח לשבח!

דניס רזומובסקי, מורה לפסיכולוגית, מחבר הספר "הורים מתמידים של ילדים סורקים"

- הכל תלוי בגיל.בעיה זו מתעוררת בדרך כלל בקרב הורים לבני נוער שלא לימדו אותם עצמאות בילדותם, שלעתים קרובות פשוט הושארו לנפשם, או שהיה להם יותר מדי זמן פנוי ולא למדו כיצד לנהל אותו נכון. באופן כללי, דעו שלילד לא צריך להיות זמן פנוי. אתה מלמד אותו למלא את כל השעות והדקות שלו בפעילויות משלושה כיוונים: מועדונים, אימונים ומטלות בית. האם ילדכם צעיר מכדי לנהל נכון את הזמן במהלך היום? שבו, ערכו איתו לוח זמנים ורשימת מטלות ולמדו אותו לתעדף. האם זה בדיוק מה שעשית עם ילד מתחת לגיל 10? אז, סביר להניח, תמנע מהבעיה שהמתבגר שלך לא רוצה לעשות כלום. בגיל 12-15 כבר יהיו לו התחביבים האהובים עליו, והוא יוכל לנהל את הזמן שלו הוא לא רוצה לעשות כלום... חשוב להבין את ההבדל כאן. הוא הולך למעגל, אבל מייבב כשהוא הולך? או שהוא בכלל לא הולך לשום מקום, אלא סתם שוכב בבית וצופה בטלוויזיה או משחק במחשב? במקרה הראשון, הכל לא כל כך נורא, והמשימה שלך היא לתמוך בו ולשבח אותו על הצלחתו. רק שימו לב שנער תופס שבחים טוב יותר בעקיפין. נניח שאתה מדבר עם אמך או חברך בטלפון ומספר להם על התוצאות הטובות של ילדך בפעילות כלשהי. ילדים שומעים הכל, ושבחים מעוררים את התנועה הבאה קדימה.תַצלוּם:Getty Images אם הוא לא רוצה כלום בכלל... נסו ליישם את עקרון הסתירה. למשל, הוא לא רוצה ללכת להופעה עם חברים, ואתה מזמין אותו לשטוף איתך את החלונות או לעשות ניקיון כללי בדירה: משתי רעות, הוא יבחר בפחות וילך לקונצרט. וזכור, אם אתה באמת רוצה משהו, אז הילד רוצה אותו פחות ופחות.