מקרה נורא עורר את העולם: באמריקה נעצר נער בחשד להריגת הוריו. הורים אומנים - ילד שאימץ פעם הרבה זמן ברוסיה. מלבדו, היו שלושה ילדים נוספים במשפחה, שאומצו גם הם. הורים קשישים התמודדו ככל שיכולו, אבל היו שערוריות, מריבות ואפילו המשטרה היתה צריכה להתקשר, וזה לא המקרה הראשון. בחודש מאי, על רצח ההורים אומנה עצר בחור באיטליה. הוא אומץ גם ברוסיה - בסנט פטרבורג, שני הבנים היו קטנים מאוד כאשר נלקחו מהארץ. אז זה כמעט לא בעיה בחינוך של אפוטרופסים הקודם. מדוע, אם כך, ילדים תוקפים פתאום אנשים כאלה בתוקפנות שכזאת, שהפכו למשפחה? מה הם חסרים? למה הם נוקמים?
צילום: GettyImages הפסיכולוגית המייעצת טטיאנה אוגניבה-סלבוני:
- מנקודת מבט פסיכולוגית, בינלאומיתהאימוץ שונה מאוד מהאימוץ בארץ המוצא מבחינת השפעתו על נפשו של הילד. זה לא משנה שאולי יהיו שם תנאים טובים יותר ובאופן כללי כמעט גן עדן לעומת המקום שממנו נלקח הילד. הוא צריך לא רק להתרגל להורים טריים, אלא גם לארץ חדשה, שפה חדשה, עולם חדש. הלחץ של אובדן גבוה פי כמה. הילד מאבד הכל, כולל מה שפעם עזר לו לשרוד. זה מושך אותו באופן סמוי למקום ממנו נלקח ואם ההורים המאמצים גם מדברים בצורה שלילית או מזלזלת על ההורים הביולוגיים של הילד, על המדינה שממנה הוא נלקח, אז זה מאוד פוגע. הוא הופך לעץ ללא שורשים, שנות חייו החשובות ביותר, השנים הראשונות, נראות כמו מחוקות, כאילו הן גורמות לו לחוש בושה פסיכולוגים הציגו הנחות שונות מדוע טרגדיות כאלה יכולות להתרחש, כאשר ילד מאומץ מ מדינה אחרת הורגת את הוריו המאמצים. ראשית, אותה דחייה והזנחה של הורים מאמצים כלפי ה"שורשים" של הילד - ההורים הביולוגיים וארץ המוצא. יתרה מכך, זה לא בהכרח מתבטא בצורה חדה, אלא בצורה רגילה. אבל עבור הילד, הרמז עצמו כואב שנית, חוסר כבוד למאמצים הקיצוניים שהילד היה צריך להראות כדי לשרוד בהתחלה, כדי לשרוד את המעבר, הסתגלות לארץ חדשה, התנשאות של סוג של "מושיע" משגשג. שהורה מאמץ יכול להראות לילד. זה גם פוגע, מכעיס ומעורר תוקפנות. שלישית, בזמן שהילד אומץ, הוא כבר יכול היה ליצור התקשרות הרסנית, כלומר חוסר יכולת לקיים קשרים קרובים עם אנשים אחרים, נטייה לאכזריות, חוסר רצון לנהוג לפי נורמות התנהגות וכו'. הורים מאמצים יכולים , באמצעות אהבה וסבלנות ותשומת לב לתקן את צורת ההתקשרות, להמיס את ליבו של ילד בטראומה. אבל אם אין להם מספיק כוח, אם הם מטילים באופן לא מודע איסורים על ביטוי של רגשות שליליים, בנוסף מתווסף האמור לעיל, אז כדי להטביע את הכאב הנפשי, הילד הבוגר נקלע בקלות לאיזושהי התמכרות. יש צורות מאושרות של התמכרות - ספורט, קריירה, לימודים, ויש הרסניות, כמו סמים, שכמובן יום אחד משחררות מהחלק של הצל של הנשמה כל מה שהודחק מהילדות המוקדמת - כעס, טינה, בושה. וילדים משתלחים בהוריהם המאמצים כאנשים הקרובים להם ביותר. כאשר יש יותר מדי כאב וכעס מודחקים, זה יכול להוביל לטרגדיות דומות.
