הבן יבגני ליאונוב סיפר על אביו

יבגני ליאונוב עם בנו צילום: הארכיון האישי של אנדריי לינוב, רק לעתים רחוקות ראיתי את אבא כילד. הוא חשש מאוד לוותר על עבודה, וחשב שהיא תסרב לו בתמורה, ואז הוא לא יוכל להאכיל את משפחתו. לכן, יבגני פאבלוביץ' הלך לכל מקום, לא החמיץ שום דבר. אני זוכר פעם שהוא חזר הביתה, ואפילו זיהיתי אותו. אבא היה מאוד נסער בגלל זה, הוא אהב מאוד את המשפחה, הוא עשה הכל בשבילנו. מהסיור הביא שקיות ענקיות של מתנות, בהחלט, לדברי אמי, חסר תועלת. קניתי טונות של מוצרים, ואמר: "זה הכרחי כי המקרר להיות סתום עם משהו טעים." אמא גערה בו מפני שהכול פישל. ומה אתה חושב - עכשיו אני, כמו אב, גורר חצי מהבית לתוך הבית. יש לנו שני מקררים בדירה ושניהם מלאים! האשה גם נשבעת שהכול מקולקל, חבל לי לזרוק, אני לא יכולה לעשות שום דבר עם עצמי.משפחת לאונוב:נסטיה, אנדריי, הבת אניה והבן מישה צילום: ארכיון אישי של אנדריי לאונוב בן, אל תנהג - אנדריה סיפרה את הסיפור פעמים רבות על איך יבגני פבלוביץ' לימד אותו לנהוג במכונית, – אנסטסיה, אשתו של ליאונוב הבן, נכנסת לשיחה. "הוא אמר: "בני, זה מספיק, אל תנהג, אתה נוסע 40 קמ"ש, עמודים כבר מהבהבים לנגד עיניך". אנדריושה עכשיו ממלמלת את המשפט הזה על עמודים מתחת לזרוע שלי כשאני נוהגת. זה פשוט בלתי אפשרי. הרי אז הוא כעס כל כך על אביו שהוא רטן, ועכשיו הוא אפילו לא שם לב שהוא מתנהג גם במושב הנוסע "זה נכון, כל ההוראות של אבא שלי בילדות נראו לי משעממות. "בו-בו-בו," &#8211 ; אנדריי ממשיך. "הבנתי את זה רק כשהפכתי לאבא בעצמי." אני זוכר שבני הבכור, ז'ניה, טס למוסקבה לחגים (אשתו הראשונה של השחקן, מריה אלחנדרה קואבס סיד, עברה לשוודיה עם ילדה כשהילד היה בן 6. - הערה "אנטנה"), הוא המשיך הלאה. דייט עם בחורה, ולוויתי אותם למטרו. הילדה אפילו צחקה: "אתה הולך איתנו לקולנוע?" "לא, – אני אומר – אתה תלך לקולנוע לבד, אבל אני אפגוש את ז'ניה בדרך חזרה תפרק את זה - כשהחלטתי להיכנס למכון התיאטרון, אבא שלי אמר: "קדימה, קדימה, אתה נהדר. פשוט תתכונן ברצינות". והוא עזר לי. אני זוכר איך למדנו יחד את האגדה של צ'וקובסקי: "פעם היה תנין, הוא הלך ברחובות." אבא שלי אפילו לא חשב להניא אותי מהמקצוע. לאחר זמן מה, כיבדתי גם את ההחלטה של בני להיות שחקן. ז'ניה מתקשרת אלי לעתים קרובות עכשיו: "אבא, אני צריך לשחק סקאוט. עֶזרָה." ואנחנו יכולים לבלות שעות בדיון על הדמות, ההיסטוריה של הדמות, סביבתה. אבא שלי לימד אותי את זה. כל המחזות והתסריטים שלו היו משורבטים בעיפרון – כמה חצים, מקלות - עכשיו יש לי את אותן הערות. אבא אמר: "אם אתה רוצה לשחק נבל, תמצא בו משהו טוב. אם אתה רוצה לשחק טוב, מצא בו משהו רע. אדם לא יכול להיות חד צדדי. היטלר, למשל, למרות שהיה פשיסט ורוצח, אהב מאוד כלבים". אבי ניגש בקפדנות לכל חומר. אתה יודע, אומרים שמי שתפקידו עולה בקנה אחד עם התחביב שלו מאושר. זה על אבא שלי דוכב אניה, גם לי יש אופי אמנותי, אבל היא בחרה בבלט. היא לומדת עם מורה מתיאטרון הבולשוי, סבטלנה פבלובה. אבל זה מוקדם מדי לדבר על הצעיר ביותר, הוא רק בן 3.אניה עם המורה סבטלנה פבלובה צילום:ארכיון אישי של אנדריי לאונובלם על הפצע - אנדריה אמר שאבא היה פגיע ורגיש, כמו ילד. הוא פשוט יחבט אם משהו השתבש, – נזכרת אנסטסיה. – והבעל הוא אותו... ב"מכתבים לבנו" כתב יבגני פבלוביץ': "אל תיעלב, אתה עושה זאת לעתים קרובות מדי, ואני יודע למה, כי אתה חושב שאתה בנו של יבגני ליאונוב. , ולא השחקן אנדריי לאונוב, זה מגיע אליך". הבנתי שאיפשהו כאן לבעלי היה חתך, צלקת. ואתה לא צריך לשים לב לנגיעות הזו, אלא להיפך, השתמש במזור, במזור... באופן מטפורי. ה"מכתבים" האלה עזרו לי מאוד להבין את אנדריי. ולהרגיש כמה אביו אהב אותו ומה שמשותף להם זה גם הבטן, – נסטיה מחייכת. – תודה לאל, גם שסוג השיער של אנדריה היה דומה לזה של אמו (ונדה סטוילובה עבדה שנים רבות בחלק הספרותי של תיאטרון לנקום גיל 30. אבל אבא לא היה מודאג כלל, אלא להיפך, הוא מצץ את לחייו, והביט במראה, אמר: "אני לא שמן", אבל הבטן של אנדריה מציקה לו. זו הסיבה שבעלי מנסה ללכת ללנקום (אנחנו גרים בקרופוטקינסקאיה, והתיאטרון נמצא במלאיה דמירובקה), מה שיבגני פבלוביץ' לא היה עושה בחייו! אני אומרת לבעלי כל הזמן לא לאכול מאכלים שומניים, שזה מזיק לכלי הדם, שאבא שלי קיבל קריש דם, ובכלל, שומן בטני זה לא תורשה, אלא עצלות. רק שוונדה אהבה לבשל אותו עשיר וסמיך יותר. ואנדריי היה רגיל לאכול ככה בילדותו. ואני צמחונית. אז אני צריכה להכשיר את בעלי. ותזכירי לו שיש לו שלושה ילדים, הוא צריך לשמור על עצמו בכושר הנכד של פו הדוב - כל עוד אני זוכר את אבי, הוא כל הזמן נשא איזה תיקים בידיו. הוא אהב בזארים, – אנדריי ממשיך. – תמיד הלכתי בעצמי לשוק, דיברתי הרבה זמן עם כל מוכר. ישבתי במכונית, מחכה לו, כועסת שלקח לו כל כך הרבה זמן. ועכשיו אני מבלה שעות בשווקים האלה. אני מכיר את כולם בשמות: לפי בשר – נאדיה, לדגים - מאשה. אשתי ואני מודעים לכל החדשות שלהם – מי שילדה, מי עבר, מי התחתן עם בן. אם נסטיה תלך לשוק לבד, היא לא צריכה לעשות כלום, הם יאספו את כל הדברים הטובים ביותר, יביאו אותם לרכב ויתנו לה עוד מחמאות אבא היה מאוד נדיב, הוא מעולם לא ספר כסף. קיבלתי דירות לכל החברים שלי, אבל לא לעצמי. כן, אנחנו דומים במובנים רבים. למרות שאמא שלי טוענת שהבן הקטן שלנו מישה דומה יותר לאבגשה (כך היא קראה לאביה, והוא קרא לה ואנקה). אגב, אשתי ואני לא הבנו מיד שקראנו לו למעשה לכבוד אבא שלי. ידידנו העיר פעם: "כמובן, איך עוד יכולת לקרוא לנכדך פו הדוב". עכשיו אני מסתכל עליו וזה נכון, מישה הוא הדימוי היורק של יבגני פבלוביץ'.אנדריי ונסטיה נשואים 8 שנים צילום:ארכיון אישי של אנדריי לאונוב נכדי – על סבא: הבן הבכור יבגני, בן 29: - אני לא זוכר אותו טוב, כי נסענו לגור בשוודיה. אבל פרק אחד תקוע בזכרוני. סבא שלי ואני הלכנו לאיזה משחק כדורגל. נכנסנו ליציעים, ואז פתאום כל האצטדיון קם ומיהר לסבא לחתימה. אפילו התבלבלתי, לא ציפיתי שהוא כל כך פופולרי... אנה, בת 6: - אמא אומרת שסבא גר בגן עדן, אבל נראה לי שהוא חי בטלוויזיה. מראים לו כל כך הרבה פעמים את מיכאיל, בן 3: - האם אתה יודע שפו הדוב הוא סבא שלי? כבר סיפרתי לכולם בחצר.הבן הבכור יבגני עם אחיו ואחותו צילום: ארכיון אישי של אנדריי לינוב