– האם כבר קניתם את כל מה שילדכם צריך?
"הרבה שרידים של מרגריטה: מיטה מתקפלת, מיטת תינוק, מיטת ילדים, מיטת ילדים, מיטת ילדים הכל במצב מושלם, אז למה לשנות אותם? כל הדברים האלה לאחסן את האנרגיה של אחותה, ועכשיו היא תעבור ילד חדש. בזה יש משהו. אגב, את כל העריסה, המחוברת בין מיטת ההורה למיטת תינוק ומתנדנד כמו מטוטלת. ובתוכה גברה כבר שלוש: מרגריטה, בת אחותי ובתו של ידיד קרוב. אגב, שני האחרונים הם חוה. עכשיו עוד אדם אחד ישן בו. אבל הטיולון, למרבה הצער, לא השתמר, ואני עדיין לא קניתי חדש. היום, יש בחירה כל כך גדולה כי העיניים שלהם נגמר. נראה שאני יודע בדיוק מה אני רוצה, אבל נראה: יש משהו חסר אחד, משהו אחר הוא לא כמו. אני אם בררן, ואני גם מודה שהחיפוש עצמו מעניק הנאה. לפני הלידה הוא עדיין כמה שבועות, אז אני למתוח את העונג, לא רוצה למהר לקנות. באופן כללי, אני נהנה מהמצב הנוכחי שלי. אני לא יודעת אם אי פעם אהיה בהיריון. אני לא מתכחשת, כמובן, איך אלוהים יגיד, אבל באופן עקרוני, אני לא מתכנן יותר ילדים. תמיד חלמה על שלושה, כעיקרון, ומתפתחת. ובעלה של אילן, כשנפגשו לראשונה, אמר שהוא רוצה בן ולא אף אחד אחר. "ובכן, החלומות הם חלומות, והחיים עצמם יהיה להיפטר", - חשבתי אז לעצמי. עכשיו הבעל על השאלה, הוא רוצה את הילדים עדיין, עונה: "לא, שני בשבילי - האפשרות האידיאלית." להורים יש גם שניים: הוא והאחות הבכירה. ובמשפחתי רק אני ואחי.
צילום: סרגיי בירקה-יסמין, לחשוף את הסוד למי אתה מחכה: ילד או ילדה.אני רוצה לשמור את זה בסוד.אף אחד במשפחה לא יודע עדיין את מין התינוק. זו הפתעה קודם כל עבור בעלי. כשהייתי בהריון עם מרגריטה אילן הלך איתי לאולטרסאונד, ובאחד מהם אמר הרופא: "צפוי לילדה". ובכך מונעים ממני את ההזדמנות לשמור את זה בסוד. עכשיו גם בעלי הלך איתי לאולטרסאונד, אבל הזהרתי את הרופא וביקשתי ממנו לא לספר לי כלום על המין. וכל הזמן הזה היא עצמה שיטה בעקשנות את אילן, ואמרה דבר אחד ואחר כך עוד אחד. בסופו של דבר הוא החליט לא לשאול שאלות מיותרות. רק מחכה. – האם בעלך יהיה נוכח בלידה?- אני מאמין שהמסתורין של לידת ילד הוא לא לגמרימראה מתאים לגברים. ייתכן שהעצבים שלהם לא יוכלו לסבול את זה (חיוכים). אנחנו הנשים חושבות שגברים כל כך חזקים ויכולים לסבול הכל. כל זה נכון, כמובן, אבל לידה היא תהליך טראומטי מדי עבורן, נראה לי. אז אין צורך להיות איתי בחדר, עדיף להיות בקרבת מקום, מאחורי הקיר, כמו בפעם הקודמת, אני מרגיש הרבה יותר רגוע ככה. האם ההריון היה קל?- ראשית חוויתי את כל התענוגותרעילות: חולשה איומה, כאבי ראש, וכיצד השתנו העדפות הטעם שלי... חלמתי על כרוב כבוש ומלפפונים יום ולילה. אני לא צוחק! זה כל כך מוזר, מעולם לא הרגשתי דבר כזה עם הילדים הקודמים שלי. עם מרגריטה נעלתי עקבים, רקדתי ושרתי עד החודש השמיני. ויש כאן הבדלים כאלה! כפי שהרופא שלי אומר, אין שני הריונות זהים. ניחמתי את עצמי במחשבה שאני חייב לעבור את זה. ובחודש החמישי הכל חזר לקדמותו. – האם בעלך סבל משינויים במצב הרוח שלך?- לו ועד עצם היום הזה, זה קורה, מקבל. לפעמים, אני מודה, אני שובר את המקל. אבל תמיד אני מתנצל על כך שלא יכולתי לרסן את עצמי, אני מסביר את הפעולות שלי עם גל של הורמונים, אני מבקש להיות סבלני למען הילדים שלנו (צוחק). אילן כבר התרגל אליו, והוא מחזיק בו היטב, ועל כך הוא אסיר תודה.
