החינוך של שלושה ילדים הוא עכשיו מכוסה לחלוטיןכתפיים של נשים: ייתכן מאוד שהאב לא יראה את שני בניו בקרוב. אבל יסמין אומרת שזה לא הדבר הגרוע ביותר - היא כבר עסקה בגיוס ילדים. לבעלה לא היה זמן רב לבלות עם משפחתו, ולכן העדיף לפנק את היורשים." הוא זה שלעולם אינו נכשל בשום דבר, הוא יגיד כן לעתים קרובות יותר. הוא אומר: "תן לי לפחות להתנהג עם הילדים כמו שאתה רוצה את הנשמה שלי." לכן אני מעלה ילדים. ואם הוא פתאום לא אוהב משהו, אז הוא אומר לי את זה, ולא לילדים, "יסמין מצטטת את המגזין" ".
תַצלוּם:@jasminshorofficial הזמר נוהג לשחק את התפקיד של שוטר קפדן: "אני רע, והוא טוב. אבל לא אכפת לי, למען האמת, כי אילן באמת רואה אותם לעתים רחוקות מאוד, הוא רוצה לפנק אותם לעתים קרובות ככל האפשר, ותמיד לחייך אליהם. אני מבין את זה טוב מאוד ותומך בזה". לדברי יסמין, במשפחתה התפקידים התחלקו בדיוק באותו אופן. אישה מודאגת הרבה יותר מבריאותו של בעלה: יש לו בעיות לב. ויסמין חוששת שהתדיינות משפטית ממושכת תערער לחלוטין את בריאותו של אילן. לבנה הצעיר של הזמרת, מירון, מלאו שנה. כפי שיסמין הודתה, התברר שהילד הוא ילד של אמא: הוא בוכה כשהם צריכים להיפרד. אבל למרבה הצער אין דרך בלי זה: סיורים, נסיונות… אבל באוגוסט, האם הבטיחה לא להיפרד מהילדים יסמין הגנה על התינוק מעיניים סקרניות, אבל היא הפקידה את אנטנה בצילום הראשון שלו בבית הכפרי שלה - כשחשבתי על אמהות לילדים רבים, דמיינתי את זה זה יהיה נהדר, קודם כל, אבל כבר בפעם השנייה זה קשה. נראה שלבן הבכור ולקטנים יש הפרש גילאים עצום - זה צריך להיות פשוט יותר, אבל למעשה זה אפילו יותר קשה. עם מרגריטה ומירון זה בעייתי, אבל מובן וצפוי: רופאים, חיסונים, גן, בית ספר... אבל למישה יש עולם אחר לגמרי.
צילום: רומן קוזנצוב רוצה להיות חלק ממנה, לתת ככל האפשר, לשלוח. ולא תמיד אפשר להושיט יד. הבן מכבד, מקשיב, מבין את הרצונות שלי, אבל הוא כבר מבוגר ובעניינים רבים עצמאי. עם מירון עוזר לאחות, דרך הסוכנות היא מצאה אדם עם רקע רפואי. בנים הם קפריזית יותר: בטן כואבת, משהו אחר - מקצועי יש צורך בהישג יד. ואני, כאם עם רקע רפואי, לוקחת את הילדים באופן אישי לקליניקה ועושה את כל החיסונים הדרושים להם.
על הדמויות
- כל הילדים שונים באופיים.מירון שונה מאוד מבתו, הוא דומה יותר למישה, פתוח ועליז באותה מידה. מרגריטה תמיד הייתה רצינית מאוד, כמעט לא הצלחת להצחיק אותה. עכשיו זה יותר טוב, אבל במשפחה אנחנו עדיין קוראים לה לפעמים "מנהלת". ומירונצ'יק מחייך ללא הרף, שיניו בולטות בצורה מצחיקה. בת בגילו לא נכנסה לזרועותיו של אף אחד. אם מישהו לקח אותה, היא התחילה לבכות. והבן שמח עם כולם, אוהב שדוחקים אותו, מסתכל על כולם, לומד. כשהייתי בהריון, מרגריטה חיכתה לו כל כך הרבה. היא דיברה אל בטנה, חיבקה אותה ושמחה כשהתינוק דחף, כאילו הוא שולח לה ברכות. וכשהיא נולדה, היו לה רגשות כפולים. ברור שבתו אוהבת אותו ודואגת לו, אבל היא לא אוהבת לשחק עם אחיה, לפעמים זה אפילו מגיע לריב. היא כועסת - אומרים, אמא, הוא קטן, הוא כל הזמן שובב, כל הצעצועים שלו מכוסים ריר. היא הושיבה את הבובות ליד השולחן, עשתה להן פיקניק, ואחי בא ושבר הכל. אני לא יכול להסביר לו את זה עדיין - הוא מיד מתחיל לצרוח ודורש לעשות את זה בדרכו. אני אומר לבת שלי: אח שלי כל כך מאוהב בך שכל מה שאת קולטת מגניב. אז תן לו צעצוע לשנייה והוא יחזיר אותו. מיירון הוא בחור אדיב, הוא תמיד מאכיל את כולם; אם הוא רואה משהו על השולחן - אגוזים, לחם, הוא מיד מתייחס אליו.
על כשרונות
צילום: רומן קוזנצוב-מירון הלך לשנה ולשבוע. עכשיו הוא אמר בבירור "אמא", "תן", "דוד". "אבא" משמיע קול שקט מאוד - איכשהו יראת כבוד, זה השבב שלו. וכשהוא רואה אותי, הוא מיד צועק, שמח, רץ לעברי, מבקש ממני להדליק את הרדיו, מתחיל לסובב את התחת שלו לרקוד. מרגריטה אוהבת לצייר, לשיר, לצלם אותנו. הם הלכו אתה לראות איך לקחת שיעורים בהתעמלות קצבית. הבת שלי אהבה את זה, ויש לה נתונים - היא יושבת על החבל הצלב, גמישה, אמנותית. הוא עובד בכיוון המודרני "טודס". עכשיו הם השעו את האימונים בגלל העתקות תכופות - אחר-כך לקישינב, אחר כך למוסקבה, ואחר כך לנוח. אבל אנחנו נמשיך בסתיו. חשבתי על זה וניסיתי לנסות את זה בבלט, אבל עד עכשיו הוא קטן. הם אומרים שאתה צריך להתחיל בגיל שמונה.
על משפחה
- יש לנו משפחה בינלאומית.למרבה הצער, אנחנו לא מדברים בפרסית שלי. כך קרה שבילדותי שמעתי את זה כל הזמן, אבל לא לימדו אותי ספציפית. למרות שעכשיו אבא לפעמים מדבר איתי בפרסית, ואני מבין הרבה. אם הוא היה גר איתנו, אז הייתי רוצה שמירון יעביר משהו מסבא שלו, כולל השפה - מורכבת, ייחודית. אבל אבא וסבתא שרה גרים בדרבנט ומגיעים רק בחגים. יש לו עבודה שם, בית ספר שבו הוא מלמד ילדים. יכולתי לשכנע אותו, להגיד לו שאנחנו באמת צריכים אותו, אבל אני מבין: אני אפרוש אותו ממה שהוא אוהב. והוא לא יעזוב את סבתא שלו. היא בהחלט לא רוצה לגור במוסקבה, הספה האהובה עליה, החברים והשכנים נמצאים שם. סבתא מעריצה את אחי אנטולי ואת הילדים שלי עכשיו יש לנו שישה מהם בינינו. מוודא שהריבה לא תיגמר, מסתחררת. פעם בחצי שנה הוא שולח קופסת צנצנות - על כל אחת יש הסבר מה זה ועם מה אוכלים. על החבילה נכתב: "מסבתא שרה לנכדיי".
על אהבה
- כשפגשתי את אילן, לא הבנתי מידשזה האיש שלי. משהו נראה לא בסדר. אבל הזמן עבר, הוא נלחם, כבש אותי, כמו אדם אמיתי. עכשיו אני יכול לומר: זה אבא, בעל ואדם נפלאים. אני מאושר זמן קצר לאחר החתונה, ב-31 בדצמבר, ערכנו טקס חופה, זה כמו חתונה נוצרית. בטקס נכח מעגל מצומצם של יקיריהם. אמר הרב: "כל מה שהיא מבקשת עכשיו, אתה חייב לעשות. אשתך לכל החיים". אני אומר: "איך אני אוהב את המילים האלה!"
על קנאה
צילום: רומן קוזנצוב - כמובן, יש לי אוהדים. אבל כל האנשים השפויים, הרגילים. היו מקרים כשהגבול חצה, אבל לא הגבתי, והכל נפל. הכל תלוי באשה. על הבמה אני שובבה - זה נורמלי, אנחנו חייבים לתקשר לצופה בכל מיני תחושות, כולל שמחה, גסות. אם מישהו לא הבין, זה לא בכוחי לתקן. הם נתנו הכול - אגרטלים, פרחים, ציורים. מתנות יקרות מדי, אני לא מקבל. הם הביאו אפילו יוגורט ושוקולד. ולפני פיצה dodem.Ranshe אילן, כמובן, היה מקנא, ועבורי זה היה אסון - רק שערורייה! נשלט תמיד, התקשר, ואם שמעתי קול של גבר, ארגנתי גלי מוח: "מי זה? אתה מרמה אותי? "זה היה אכזרי. גם לא עצרתי, ניתקתי, אמרתי שזה לא אפשרי. עד עכשיו, זיק הקנאה נשמט. אם אני מבין שאני לא מרוצה ממשהו, אני מוצא את עצמי ליד הדלת: השתעממתי, זה אומר שזה קל. אם נתנו לי פרחים, הוא שואל, ממי. ולמחרת אני מסתכל: על השולחן זר הוא שלוש פעמים יותר!
על העבר
– עם בעלי הראשון ויאצ'סלב, הקמנוקֶשֶׁר. הייתה תקופה שהחלפנו הודעות טקסט רק לגבי מישה. הוא היה נער, בן 15-17. הבנתי שאנחנו לא יכולים להתמודד בנפרד. מישה פשוט התחיל להשתמש בעובדה שלא תקשרנו: שם התירה לו אמו, שם התיר לו אביו. אמרתי לבן שלי יום בהיר אחד: עכשיו אבא ואני נבדוק את דבריו. עצמתי את עיני לכל טעויות העבר והתלונות שלנו למען בני. קורה שוויאצ'סלב שואל: "מישה מבקש ממני ללכת עם החבר'ה למנוחה של שבוע. נתת לו ללכת? אתה חושב שזה נכון? לאט לאט הכל התיישב. הבן שלי אסיר תודה לי על הצעד הזה, ואני חושב שגם אבא שלו. מישה אוהב את אביו מאוד, הם נפגשים ללא הרף. אני תמיד מזכירה לו להתקשר ולשאול איך אבא מרגיש. הייתי בהלם מהסיפור האחרון (ויאצ'סלב הואשם בהונאה. - הערה של אנטנה). התקשרתי לבן שלי. הוא לא האמין, חשב שזה סוג של סיפור. ואז הם נפגשו, מישה היה כל כך לא מרוצה אחר כך. הוא אמר שהוא אפילו לא יודע איך לעזור. המלצתי: פשוט תהיה שם. היא העבירה דברי תמיכה דרך בנה. סיפור לא נעים. אני מקווה שהכל יסתיים בקרוב.
1/3 צילום: רומן קוזנצוב צילום: רומן קוזנצוב צילום: רומן קוזנצוב
