עד שבני גילה לראשונהקראתי הרבה ספרות אחרת על הנושא והגיבתי בשלווה על עניין המחקר שלו. בשלוש שנים החל המצב להתחמם: הבן כמעט לא הוציא את ידיו ממכנסיו. כל ההסברים על כך שאין צורך לעשות זאת בפומבי נשברו כמו אפונים על הקיר. הוא הוציא את ידיו בכוח מן השטניות, גם הוא היה חסר משמעות - הבן כבר דחף בעצבנות את כפות ידיו לאחור, "מתי יהיה לזה סוף? - שאלתי מנטלית. "ומה לעשות בקשר לזה?"צילום: GettyImages
עניין של חוקר
"תראה איך הוא מסתכל על הידיים שלו!אה, ועכשיו הוא מנסה לתפוס את עצמו ברגל," הורים ומקורבים אחרים מתרגשים קרוב יותר לשנה, ילדים מגלים תכונות מעניינות אחרות של הגוף שלהם. ובשלוש מתחילים לבחון אותם לפרטי פרטים. זה המקום שבו ההורים נמתחים. כן, אנחנו מדברים על איברי המין המתרגלת ואמא לילדים רבים לריסה סורקובה:כבר ב 7-9 חודשים, להיות בלי חיתול, מותקהוא נוגע בגוף שלו, מגלה איברים מסוימים, וזה נורמלי לחלוטין, ההורים הגיוני לא צריך חוויות.כמו הפסיכולוג הסביר לנו, אחרי שנה אמהות ואבות רבים מגיבים אחרת לגמרי אם, למשל, נער נוגע הפין שלו. יש נטייה לעשות טעויות: לצעוק, לנזוף, להפחיד: "תפסיקי, או שתקרע אותו" ותעשה הכל כדי לבסס את הרצון הזה. אחרי הכל, ילדים תמיד מחכים לתגובה למעשיהם, ומה שזה לא יהיה כל כך חשוב.התגובה צריכה להיות רגועה מאוד. לדבר עם הילד, להסביר, גם אם נראה לך שהוא לא מבין כלום. "כן, אתה בן, לכל בנים יש פין". אם מילה זו פוגעת הנפש שלך (למרות שאני מאמין כי אין שום פסול עם שמות של איברי המין), אתה יכול להשתמש בהגדרות שלך. אבל עדיין אני קורא לך לכלול השכל הישר בשמם: ברז, תרופה הזין אינם קשורים מאוד עם האובייקט המדובר.
מושך אבא
כמובן, האם והתינוק קשורים יותר מאשראַבָּא. זו פיזיולוגיה, אי אפשר לעשות שום דבר בנידון. אבל ברגע שבו הבן מתחיל להפגין באופן פעיל את זהותו המגדרית, חשוב מאוד שהאב יצטרף לצידם של האם והילד. האבא הוא שחייב להסביר ולהראות לבנו מה צריך להיות גבר "אני שמח שאתה בן, וזה נהדר שזה גם משמח אותך. אבל בחברה לא נהוג להפגין את גבריותו בצורה כזו. אהבה וכבוד נרכשים אחרת, במעשים טובים, בפעולות נכונות", שיחות ברוח זו יעזרו להתגבר על המשבר פסיכולוגים מייעצים לערב את הנער בפעילויות של גברים, כאילו מעבירים את הדגש מהרמה האנטומית לסמלית: דיג, עבור. למשל, משחק ספורט אם האב לא במשפחה, תן לנציג זכר אחר - אח גדול, דוד, סבא - לדבר עם התינוק. הילד חייב ללמוד שהוא אהוב על מי שהוא, אבל היותו זכר מטיל עליו חובות מסוימות.
זווית משלו
הבנים מגלים במהרה מה הם מקבליםהנאה מהשפעות מכניות על הפין. ולמרות שמוקדם מדי לדבר על אוננות ככזו, ההורים מתחילים להיכנס לפאניקה. ישנם מקרים שבהם ילד תופס את איבר מינו ברגעי חרדה. למשל כשגוערים בו או שמשהו אסור. אם זה קורה באופן שיטתי, כדאי לחשוב על כך, כי בדרך זו הילד מחפש ומוצא שלווה, סוג של נחמה. זה טוב להציע לו דרך אחרת להתמודד עם החרדות שלו - לעשות סוג של ספורט, יוגה, או אפילו לסובב ספינר והכי חשוב, לתת לילד מרחב משלו. פינה משלו שאליה איש לא ילך, שבה הילד יישאר לנפשו. הוא עדיין יחקור את גופו ויתן לו לעשות זאת בלי התחושה ההרסנית ביותר שהורה יכול לגרום לילד – בושה.צילום: GettyImages
משחקי הנערה אינם מפחידים
כשגדלו, בנים רבים מנסים את עצמםתפקיד הבנות: הן עוטות חצאיות, מטפחות, אפילו תכשיטים. ושוב, אין בזה שום דבר רע "כאשר מתרחשת זיהוי מגדר, חלק מהילדים צריכים לשחק לגמרי את התפקיד ההפוך כדי לסרב לזה", אומרת הפסיכותרפיסטית קתרינה סורטובה. — כשבנים משחקים עם בובות ובנות עם מכוניות, זו תופעה נורמלית לחלוטין. זו תהיה טעות לשים דגש שלילי על כך, להשפיל את הנער. במיוחד אם אבא עושה את זה. ואז עבור הילד התפקיד של אבא כל כך גדול וחזק יכול להיות מעבר לכוחותיו, וייתכן שהוא ייטה לתפקיד של אמא רכה וחביבה וברגע נאה הילד יבין שכן ילד. והוא מיד מתאהב: במורה, בשכנה, בחבר של האם. וזה בסדר.