ניסיון, בן של טעויות קשות

אני זוכר שהלבשתי את בתי ביום הראשון שלהגן ילדים: ז'קט ורוד נפוח וג'ינס סקיני תכלת. גם שאר הילדים נראו חכמים - חלקם בשמלות וגרביונים קלילים, חלקם בנעלי ספורט אופנתיות עם שרוכים. אפשרו לי לצפות בהליכה. והבנתי באימה שכשהילדה שלי כורעת, הגב התחתון החשוף שלה בולט מהמכנסיים הנמוכים שלה! במשך שעה קפצתי סביב בתי, הידקתי את החגורה, ואמו של הילד בנעלי ספורט נאלצה כל הזמן לקשור את השרוכים שלו. הבת הלכה הביתה במעיל מלוכלך ובג'ינס, שגם הם היו רטובים - החול היה לח וקר, למרות מזג האוויר שטוף השמש. עוד באותו ערב קניתי לבת שלי סט - ז'קט ואוברולים מבד עמיד למים. היא לא נראתה כל כך מסוגננת בזה, אבל כבר לא דאגתי שהילד יזחל על הקרקע ויתקרר או יירטב המומחית שלנו קריסטינה שבלינה, גננת:קריסטינה שבלינה- ג'ינס צרים אינם מתאימים לגינה. בחר את המכנסיים חינם לחתוך עם רצועת גומי על החגורה - הילד לא יכול להתמודד עם לחצנים רוכסנים. אתה צריך מעשי שאינו לבוש - ערכה עמיד במים הוא מושלם. אם נעלי התעמלות ונעליים, ואז על סקוטש, אם הסנדלים - עם העקב סגור האף, כדי לא לפגוע באצבעות. וגם לשכוח שרוכים ואת מחברים עם חורים!צילום: GettyImages

מאה בגדים

כבר בשבוע הראשון הבנתי שקניתי אותו לשווא.חולצות טריקו יפות בצבע בהיר. לקחתי הביתה ילד מכוסה לכלוך מכף רגל ועד ראש וכל ערב שטפתי כתמים מגואש, בורשט ולפתן. מסיר הכתמים שלי לא הצליח להתמודד עם הפלטה הזו, אז חלק מהפריטים הגיעו לפח בשלושת החודשים הראשונים. סוודרים יקרים דהו קשות מכביסה מתמדת ולא נראים טוב יותר מסמרטוטים. הבנתי שגן ילדים זה בדיוק המקרה כשהכמות חשובה יותר מהאיכות. עדיף לקנות הרבה בגדים זולים ולזרוק אותם ללא חרטה אחרי שלושה חודשים מאשר לדאוג לשלוש חולצות טריקו ממותגות:קריסטינה שבלינה- אם ילד נשפך משהו בזמן האוכל או לאהוא רץ לשירותים, המורה בהחלט תחליף אותו. לכן, תמיד צריך להיות סט רזרבי בארונית: תחתונים, גופיה, טי שירט, מכנסיים או חצאית, טייץ וגרביים. אחרי שהם בחוץ, יש ילדים שמזיעים, ואז צריך לשנות אותם לגמרי שוב. אם האם לא דאגה להחלפת בגדים - וזה קורה - היא צריכה לקחת בגדים רזרביים מילד אחר.צילום: GettyImages

גרביים או טייץ?

בחורף הגן מחומם היטב וקל לטייל בוחם בטייץ. אבל הנה הבעיה: אתה עדיין צריך לשים אותם לטיול. זה לוקח הרבה זמן והילד רומס יחף על רצפת חדר ההלבשה המלוכלכת. חותלות יהיו ישועה לבנות, ומכנסי כותנה לבנים. תלבשי כמה מכנסי רחוב למעלה ותצאי לדרך - יופי! למרות שלא הכל חלק כאן: מתחת לבגדים העליונים, חותלות רוכבות כל הזמן למעלה, וגרביים מחליקות מטה וחושפות רגליים. קריסטינה שבאלינה:קריסטינה שבלינה- במקום גרביים, לקנות ילדים גולף, ואז הרגליים יהיו מוגנים. או לבחור גרביונים כותנה דקה.

קסדה של כל הראש

מזג האוויר הקר הגיע והשלווה שלי שוב מאוימת:פחדתי שהילד מתרוצץ בגינה עם כובע לא קשור וצעיף תלוי. החלטתי לקנות סינר. בהתחלה הכל הלך כשורה, אבל אז הצווארון נמתח והחלה טיוטה לצווארי. יום אחד, הדבר הקטן והרע הלך לאיבוד בחדר ההלבשה, והבת נאלצה להסתובב עם הצעיף של המורה. החלטתי לא להתעסק יותר עם צעיפים וסינקים וקסדה. הפתרון התברר כאידיאלי - ללא קשרים, והצוואר מכוסה היטב קריסטינה שבלינה:קריסטינה שבלינה- יש לי גישה מעורפלת כלפי קסדות. כן, זה דבר מאוד נוח, אבל זה לא מתאים לכל צורה של הראש. אתה יכול לטוס עם גודל, ואז גם את האוזניים יסתכלו החוצה, או את הצוואר. מנישקה היא אופציה נהדרת. אל תפחדו מצעיפים וכובעים על המיתרים - המורה בהחלט יעזור להם ללבוש אותו. אגב, אני לא מזהה כובעים ללא מיתרים, הם כל הזמן מחליקים לי את הראש.צילום: GettyImages

אלסטי להקות - לא

כשהייתי ילד, לבשתי כפפות עם רצועות אלסטיות -זה נוח, אתה לא צריך לחפש זוג בכל הארון, והם לא נופלים כשאתה בחוץ. תפרתי אותם גם על הכפפות של הבת שלי. אבל בכל פעם שהגעתי לגן, הגומיות נתלשו לגמרי. הילד שלף את הכפפה העיקשת מהשרוול עד שהיא ירדה עם הבשר. ושום כמות של שכנוע לא עבדה! אחרי חודש ויתרתי על הכל והפסקתי לתפור רצועות אלסטיות. הכפפות לא אבדו, אבל הן התלכלכו מאוד, כי הילדים או חפרו בחול או הכינו כדורי שלג. אחר כך קניתי כמה כפפות יקרות עמידות למים בתקווה לשכוח מהר הכפפות הרטובות. אבל התברר שהם נורא לא נוחים ובילו את רוב זמנם באיסוף אבק בארון:קריסטינה שבלינה- אחרי ההליכה אנחנו מייבשים את הכפפות שלנו על הרדיאטור, ואם תפורה עליהם רצועה אלסטית, אז יש למשוך את הכפפה הרטובה והמלוכלכת דרך כל השרוול. לאחר מכן, כל הבגדים מכוסים בחול. אז עדיף בלעדיה. נקודה חשובה: אם ילדכם עדיין קטן, אל תקנו לו כפפות לגן, הוא יתייסר בניסיון להחדיר אליהן את האצבעות. מעניין גם:

הערות

הערות