לכל זמן יש את המנהגים שלו ומנהגים, כמו גם תפקידים מגדריים. למה גברים מצפים כשהם לוקחים בנות מודרניות כבנות זוגם? מה עליהם לעשות? איפה לעבוד? מה לעשות בבית? אני מלמד עבודה אינטלקטואלית כל הזמן. תכנן, נתח, קרא, ארגן. מדליית זהב, דיפלומה בהצטיינות… חלמתי להתחתן רק מאהבה. אבל לא היה חזון של חיים משותפים, במלוא מובן המילה. ועכשיו אני אובד עצות: לשים את כל הדברים בארונות (ויש ערימות שלמות), להכין ארוחת בוקר מלאה, צהריים וערב, לשמור על הילד (וזה כל היום) , לשמור על עצמי נקי ברמה גבוהה, לשטוף חלונות ורצפה, לאסוף עכבישים (מילדות אני מפחד מהם), לעשות כביסה, לעצב גינון, להכין שימורים לחורף, למצוא זמן לפיתוח עצמי וכו', — איפה החלומות על קריירה, ביטוי עצמי בחברה, כשצריך לבלות את כל היום בבית!? האם ניתן לשמוח בעבודות הבית בימים אלה? האם בעלך יעריך את כל מה שאת עושה במהלך היום? — "אין לך על מה להתלונן בכלל. אתה יושב כל היום בבית ועושה מה שאתה רוצה!» כן, אכן - לכל אישה יש חדר נפרד משלה, ובו היא עושה מה שהיא רוצה: היא רוצה - שוטף כלים, רוצה - הוא מבשל בורשט, הוא רוצה - אופה פשטידות… האם כדאי להתמסר למשפחה שלך אם האנשים שלך לא מעריכים את זה? מצד שני, ניתן לפשט את כל עבודות הבית בשיטות מודרניות - משרתים, ציוד, מוצרי מזון מהיר. אבל זה הכל - כסף, זמן ובריאות. ובדרך כלל, תמיד יש מעט משאבים כאלה. יתרה מכך, אני חושב שאף אחד לא יכול לעשות את העבודה הזו טוב יותר ממני. אז למה לקבל "שיעור שני" שירות - זה עלול להזיק ליקיריך ולקרובייך… מלכתחילה, עליך לחלק את כל העבודה לתחומים: - בעל (תכנון פעילויות משותפות וטובות קטנות); — ילדים (חינוך וחינוך); — התפתחות עצמית (קורס התכתבות או חינוך עצמי); — מטבח (מנות, קניות במכולת, בישול, הכנה); — בית (פנים, ניקיון); — בגדים (ניקוי, כביסה, גיהוץ, תיקונים, קניות); — קרובי משפחה (ימי הולדת, פגישות משותפות, שיחות); — גן ירק (למי שרוצה). שתלנו בפעם הראשונה והאחרונה - זה היה זול יותר לקנות בשוק (גדל, כמובן, בלי האהבה והאכפתיות שלנו - זה מינוסYouנות) ועכשיו, נשים צעירות ונערות חולמות עלנישואים, האם אנחנו מוכנים לארגן וליישם את כל זה? כמובן שגברים עסוקים יותר מאיתנו: יש להם עבודה ומטלות קטנות בבית. אנחנו לא מתאימים להם, - מפרנסים… איפה "השפעת הטרנדים המודרניים" כאן? מה אפשר לדרוש בהתמדה מהנאמנים? למה לצפות מהחיים? החקירה החלה. להמשך!... מחבר:

הערות

הערות