שבועיים של הגזירה. שבועיים של געגועים. אבל אחרת, אני כמעט 9 שנים עובדות כמעט שבעה ימים בשבוע וללכת דרך. ואז פתאום מצלצל בטלנות. אם אתה רוצה - לישון, אתה רוצה - לאכול, אתה רוצה - ברשתות חברתיות תלוי יום. באופן כללי, ההנאה מוטלת בספק. כדי לא להשתולל עם הרגל, הלכתי על מסלול לאמהות לעתיד. קיווה להרוג שתי ציפורים במכה אחת ולמצוא את החברים החדשים, וכדי למלא את הפערים המדע של לידתו וחינוכו של דור העתיד, "אני הולך קורסים לאמהות" -. התפאר בגאווה קולגות שאני rabote.Po תשובות הבנתי שאני מחכה מבחן מישהו אחר.
צילום: Getty Images קרב של חייל צעיר, או ליתר דיוק אם צעירה, נקרא ב- LCD המקומי. המרצה היא מיילדת ופסיכולוגית באדם אחד. במשרד קטן היו אחת-עשרה נשים עם מחברות ויומנים בהמתנה. לקראת הידע הקדוש, הם החליפו מבטים, העריכו את "חברי הכיתה". בשלב מסוים אפילו הרגשתי כמו סחורה. ארבעה זוגות עיניים התבוננו בבטחה בבטני ובמניקור עייף. כן, קצת כרס, מניקור, הקלטתי עבור יום חמישי, חשבו להישבר, אבל התאפקנו. עוינות הפיגה מורה בקול ברור: - נושא השיעור של היום שלנו - "תיק לבית החולים," - הזהירה ona.Serezno? האם אתה רוצה לספר לי כמה חיתולים לקחת איתך? ומה צריך להיות nightie במשפחה? בעידן האינטרנט ודרישות שונות בבתי החולים ליולדות, אתה יכול לאסוף את התיק כבר ברמה של אינסטינקטים. אבל "לכיתה" שלי מיד תפס עטים שלהם והקשבתי לכל מילה instruktora.- בקבוק מים, מסמכים, וכובע עבור חיתול לתינוק - רשימות ona.- חיתול! - התלמיד לימיני היה זועם. - אני יכול לעשות בלי חיתולים? אני ממש מתנגדת להם, האמהות לעתיד היו זועמות על הכל: חיתולים ומחוונים, פשטידות ומוצצים. נראה כי שום דבר התינוק העתידי הוא בלתי אפשרי, הכל טמון סכנה, כמעט קטלני "אוי, לא usizhu עד הסוף", -. זרק אותי דגל לבן התכתבות עם החברים שלי, "חכה, אתה חזק," -. הרע השליח אני צריך אותם. לאחר שהמדריך עבר את הרשימה, אשר ניתן למצוא באתר של כל בית לידה, זה היה התור של הנשימה הנכונה. בטן בהריון נשימה קשה, נושם ונושף אותו תחת akusherki.- מבטיהם המאשרים ואיך לנשום מפשעה? - הפרה את הנשימה הקנאית - נשיפה אחת נוספת לכיתה, הממ, סיבוב מעניין. לא שמעתי על זה שום דבר. טוב, חוץ מבדיחות. המיילדת ואת גבה אינו povela.- שקול כי אתה כבר לנשום המפשעה, כי יש לך את זה פונה מתכווץ - להראות את זה על עצמם, איפה ומה בדיוק szhimaetsya.Uzh לא יודע איך, אבל פתאום צצו נושא ההנקה. כאילו, אם אישה אוהבת את הילד שלה, אז חלב יבוא. ואם הוא אוהב את עצמו, התינוק יצטרך להסתפק בתערובת.
תַצלוּם:Getty Images "פחות מאחוז אחד מהנשים לא יכולות להניק," אמרה המיילדת לכל האמהות הכושלות נהדר, אני אחזור הביתה ואסביר לאמא שלי שהיא נרקיסיסטית, כי עברתי להאכלה מלאכותית מהרגע. מהלידה, אבל לא היה לה חלב. עכשיו אני יודע שהיא לא אוהבת אותי. ובכן, או לפחות היא לא אהבה אותי "וכמה יגדלו לי השדיים אחרי הלידה?" - שאלה נוספת שפשוט הרתיעה אותי. - עכשיו יש לי את הראשון, האם הוא יגדל לרביעי כן, הוא יצוץ כמו פצעון על האף בדייט הראשון? יחד החלטנו שהמקסימום יהיה גידול של מידה אחת. בנימה אינטימית זו הסתיימו השיעורים. האם למדתי משהו חדש שם? לֹא. האם אלך שוב? כֵּן. לפחות יהיה מה לחלוק עם אמהות לעתיד.
