שבועיים של הגזירה. שבועיים של געגועים. אבל אחרת, אני כמעט 9 שנים עובדות כמעט שבעה ימים בשבוע וללכת דרך. ואז פתאום מצלצל בטלנות. אם אתה רוצה - לישון, אתה רוצה - לאכול, אתה רוצה - ברשתות חברתיות תלוי יום. באופן כללי, ההנאה מוטלת בספק. כדי לא להשתולל עם הרגל, הלכתי על מסלול לאמהות לעתיד. קיווה להרוג שתי ציפורים במכה אחת ולמצוא את החברים החדשים, וכדי למלא את הפערים המדע של לידתו וחינוכו של דור העתיד, "אני הולך קורסים לאמהות" -. התפאר בגאווה קולגות שאני rabote.Po תשובות הבנתי שאני מחכה מבחן מישהו אחר.
תמונה:Getty Images המרצה היא מיילדת ופסיכולוג התגלגל לאחת. במשרד קטן התאספו אחת עשרה נשים עם מחברות ויומנים בהיכון. לקראת ידע מקודש, הם החליפו מבטים והעריכו את "חברי הכיתה". בשלב מסוים אפילו הרגשתי כמו מצרך. ארבעה זוגות עיניים הביטו אל בטני והמניקור העייף שלי. כן, הבטן שלי קטנה, אבל נרשמתי למניקור ביום חמישי, רציתי לקפוץ לאחור, אבל התאפקתי. קולה הצלילי של המורה סילק את העוינות: "נושא השיעור של היום הוא" תיק לבית החולים ", הזהירה. אתה רוצה להגיד לי כמה חיתולים לקחת איתך? ומה צריך להיות לילה בחדר לידה? בעידן האינטרנט ודרישות שונות בבתי החולים ליולדות, ניתן להרכיב תיק ברמת האינסטינקטים. אבל "חברי לכיתה" תפסו מיד את עטים הכדורים והקשיבו לכל מילה של המדריך. "בקבוק מים, מסמכים, כובע לתינוק וחיתול", היא רשמה. "חיתול! - המאזין מימין לי זעם. - האם אפשר בלי חיתולים? אני נגדי באופן קטגורי. אמהות לעתיד התמרמרו על הכל: חיתולים וחולצות, גופיות ומוצצים. נראה ששום דבר אינו אפשרי כלל לתינוק לעתיד, יש סכנה מאחורי הכל, כמעט קטלנית. "הו, אני לא אשב עד הסוף". לאחר שהמדריכה עברה על הרשימה שניתן למצוא באתר של כל בית חולים ליולדות, הגיע תורה של נשימה נכונה. הנשים ההרות נשמו בחריצות בבטן, ניפחו והניחו אותה במבטה המאושר של המיילדת.- וכיצד לנשום דרך הפרינאום? - חבר אחר לכיתה שבר את השאיפה והנשיפה החרוצה. הממ, טוויסט מעניין. לא שמעתי על זה כלום. טוב, אולי בבדיחות. המיילדת לא הרימה גבה. "קח בחשבון שאתה כבר נושם עם נקבה, כי זה נפתח ומתכווץ", היא הראתה לעצמה איפה ומה בדיוק מתכווץ. אני לא יודע איך, אבל פתאום נושא ההנקה. עלה. כאילו, אם אישה אוהבת את הילד שלה, אז בהחלט יבוא חלב. ואם הוא אוהב את עצמו, אז התינוק יצטרך להסתפק בתערובת.
צילום: גטי Images- פחות מאחוז אחד של נשים לא יכולה להניק, - מיילדת pripechatat של כל האמהות-neudachnits.Otlichno, אני בא הביתה, אני אסביר אמי, שהיא אופי נרקיסיסטי, כי הועברתי האכלה מלאכותית מלידה, גם, לא היה לה חלב. עכשיו אני יודעת שהיא לא אוהבת אותי. טוב, או לפחות לא - כמה יגדלו השדיים אחרי הלידה? - שאלה אחרת שפשוט העיקה עלי. - עכשיו יש לי את הראשון, עד הרביעי יגדל? כן, קופץ החוצה כמו פצעון על האף על התאריך הראשון. על ידי מאמצים נפוצים החלטנו כי המקסימום יהיה גודל אחד. בנימה אינטימית זו הסתיימו השיעורים. האם למדתי שם משהו חדש? לא, זה לא. האם אני אלך שוב? כן. לפחות, יהיה לחלוק עם אמהות בעתיד.
