צילום: ערוץ "דומשני" יוג'ין, שחקניות מצליחות רבות בחייהן האישיות אינן מרוצות. החיים נתנו להם ברגע מסוים בחירה קשה: משפחה או קריירה. הכל התנהל בסדר גמור: את אם לשלושה בנים יפים ובת. מה זה: חישוב מוכשר, צירוף מקרים מאושר או כולם ביחד?אתה מכיר את הביטוי "ילדים קטנים - מעטבעיות, ילדים גדולים - בעיות גדולות "? אתה לא יכול לתכנת ילד, כי הוא אדם שבוחר בדרך שלו. או לא לבחור, ואז זה הופך לבעיה גדולה עוד יותר. בחיים, כמו גם בחינוך, אין חישובים משכילים או מערכת נסיבות מאושרת: הכל משתנה כל שנייה, ואי אפשר לעשות דבר בקשר לזה, איך את חושבת שאישה צריכה לפעול כדי למצוא הרמוניה פנימית ואושר אישי? האם זה תמיד אומר נוכחות של גבר?האושר הוא הרגע. קטן, קצר, מיידי, ויש לו משלו. רק טיפשים נמצאים במצב של אופוריה 24 שעות 7 ימים בשבוע, ואושרם של אנשים חכמים הוא חולף ועולה אם מישהו חייך אליהם או אמר, "אני אוהב אותך." שאר הזמן, אנשים לא חווים אושר, אלא מאבק עם הנסיבות ולשרוד.בסוף העונה הראשונה של סדרת פעמיים מוצק, הגיבורה שלך יש תאונה. איזו אנה מופיעה בפני הצופה בעונה השנייה? האם היא מצטערת על העבר ומנסה לתקן את הטעויות שלה?אני לא אוהב את זה כשאומרים "עונה שנייה" או"המשך". עבורי, העונה הראשונה הייתה סיפור שלם עם סוף פתוח. לגבי הגיבורה שלי, הצופה רואה אותה בפעם הראשונה בזמן שהיא לא מנסה לתקן או לשחזר שום דבר. חייה נמשכים כרגיל: בתה הבכורה גרה עם אחיו של אהובה לשעבר, ויחסיה עם בעלה מתפרקים. אנה מנסה להתמודד עם משבר אמצע החיים ולהבין את עצמה, שכן הווקטור של חייה השתנה. היא החליפה מקום עבודה, החלה לעזור לנשים שסבלו מאלימות במשפחה, ואף שינתה את התסרוקת.צילום: ערוץ דומשני, בעונה השנייה, אנה מוצאת עצמה בכלא. האם זה לגמרי לדפוק אותה מתוך רוט?אנה כל כך עמוקה במשבר שהיאזה הרבה יותר קל לדמיין את עצמך בכלא שבו אף אחד לא יגע בה, והיא סוף סוף יוכלו לסדר את חייה. באחת הסצינות, אנה מנהלת שיחה עם בתה בנושא הפלה. בשבילך זה יכול להיות מוצדק?הכל יכול להיות מוצדק, השאלה כאן היא אחרת -האם אדם יכול לחיות עם אבן כזו על הצוואר? יש הרבה נשים שבבסיסן לא רוצות להביא ילדים לעולם – זו החלטה אישית של כל אדם לפני ה' ולפני עצמו, ולכן אין לי זכות לשפוט אף אחד. לאחר שגידלתי ארבעה ילדים, אני מכיר את כל הבעיות הנלוות למראה החיצוני שלהם, אז אני לא יכול פשוט לחזור בהערצה, "ילדים הם פרחי החיים". הם זקוקים לתשומת לב, טוענים טענות כלפי הוריהם ומקווים שיתמכו בהם עד גיל מבוגר. אני לא מדבר ספציפית על הילדים שלי, אבל בכל זאת... בעבר, לאמנית כלל לא הייתה זכות לחיים אישיים והיא נאלצה לבלות את כל זמנה הפנוי בתיאטרון, ואי אפשר שלא להודות שיש בכך אמת. לעתים קרובות מאוד, ילדים של אנשים יצירתיים משוללים חיבה הורית, טיפול ואהבה בכל דרך אפשרית. והילדים שלי מתלוננים לפעמים על הנוכחות הנדירה שלי, עליה אני תמיד עונה: "אני עובד לא רק בשביל ההנאה, אלא כדי לתמוך בך." למשל, מעולם לא נזפתי בהורי, אלא פשוט אהבתי אותם בשקט כשהם לא היו בסביבה.צילום: ערוץ דומשני אבל שניים מילדיך כבר, כנראה, מספקים את עצמם?כן, היה לי מזל ולא היה לי מזל באותו זמן: הילדים שלי, כביכול, "מפוזרים בזמן". הבן הבכור הוא בן 30 והוא מתגורר בנפרד, אבל הבת הצעירה היא רק בת שבע והיא לגמרי תלויה בי. כל יום אני קם ב 5-6 בבוקר כדי לקחת אותה לבית הספר, ואז להרים ולעשות את המשימות שלה. אני משחקת את התפקיד של אמא כבר 30 שנה ואני מרגישה שהזדמנות לשכב על הספה ולקרוא את הספר בשלווה תוצג לי רק בגיל מבוגר (צוחק), מתברר שגם עם הופעתו של הילד הרביעי, החינוך לא הופך לתהליך קל?מתי ההבדל בין הילד הראשון לרביעי25 שנה - לא, זה עדיין אותו נטל כבד. למען האמת, אני פשוט שונא את בית הספר כבר (צוחק). כמובן, יש מורים שפויים שמבינים שבמוקדם או במאוחר יסתיים בית הספר, אבל חייו של אדם יימשכו. עם זאת, הרוב מחליפים את תפקידם כמתווך למידה בתפקיד בורר הגורלות. מלך שיש לקבל את רצונו כאמת הסופית. הן בבית הספר והן בגן הילדים מוצבים בתנאים פשוט מפלצתיים: אין להם כמעט ברירה. זו הסיבה שיש לנו מספר כה עצום של התאבדויות בקרב בני נוער בארצנו - הם פשוט מרגישים נדחקים לפינה… אני מנסה להגן על הילדים שלי ולהסביר להם ש-C במתמטיקה, למשל, לא ישים קץ לעתיד שלהם, אבל לפעמים הלחץ יכול להיות קשה מאוד להתמודד איתו. האם שקלת פעם חינוך ביתי לילדים שלך?כדי לעשות זאת, יש צורך לאסוף מספר כזה של הפניות כי רק ראש ספין! ואיזה זיכרונות יש לך מהלימודים?אבל יש לי זיכרונות מפלצתייםהייתי סטודנט מצוין. לעולם לא אשכח איך אחד המורים במכון המשיך לחתוך אותי, מכתבים ארוזים כתבו מכתבים נושכים והכניסו מקלות בגלגלי. וכאשר, אחרי סיום הלימודים, הפכתי להיות הבוגרת היחידה שלה שהצליחה להשיג משהו, ואני חזרתי כל הזמן: "ובכן, לימדתי אותך!" זה היה מצחיק מאוד, השנה נסטיה הלכה לכיתה הראשונה. איך מתקדם ההתקדמות שלה?היא מסתגלת בהדרגה, בהנאהלומד לכתוב. בדרך כלל יש לה חיים עסוקים מאוד: נסטיה משתתפת בבית הספר לבלט של אילזה ליפא ובבית הספר לרכיבה בקרמלין, ועוסקת בטניס. האם אתה מצליח לעתים קרובות לבלות את סוף השבוע בבית כפרי שלך?לרוע המזל, לא הייתי שם מאז אוקטובר. בהתחלה אני יורה "פעמיים רציף", ולאחר מכן כל הזמן לקחתי את התיאטרון. אני משחק 12 הופעות בחודש, ועדיין אני צריך לגדל ילדים ולעשות מטלות ביתיות, אז יהיו לי רק שעות חופשיות לישון.צילום: ערוץ "Dомашний" אז, אין זמן לבישול?אני עצמי מבשלת לכל המשפחה, אבל יש שתי מנות,אשר אני פשוט חולם ללמוד איך לעשות הם עוגות דגים lobio. אני אוהב אותם מאוד, אבל, אבוי, אני לא יכול לבשל לבד - זה אסון אמיתי בשבילי (צוחק). האם תוכל לשתף את מתכון החתימה שלך?אתה צריך 2 חצילים, 2 קישואים, 1 ק"געגבניות, 2, בצל 1, 2 כפות. l שמן זית, 2 שיני שום, מלח, פלפל, ירקות. הצעד הראשון הוא לאפות את הפלפלים על הרוטב. כדי לעשות זאת, לשים אותם בשקית לאפייה ולשים בתנור שחומם מראש 180 מעלות במשך 30-40 דקות. חותכים את חצילים לתוך מעגלים, מלח ולהשאיר למשך 15-20 דקות, ולאחר מכן לשטוף אותם תחת מים קרים יבש על מגבת נייר. פרוסה קישואים 700 גרם של עגבניות. במחבת בכמות קטנה של שמן זית ומטגנים בצל קצוץ דק. עם העגבניות שנותרו, להסיר את העור, צרוב עם מים רותחים, לחתוך לקוביות ולהוסיף למחבת על בצל. מוסיפים פלפלים מקולפים וקצוצים, מבשלים את התערובת במשך 5-7 דקות, ואז מוסיפים בבלנדר. בתחתית הטופס, יוצקים את הרוטב המבושל, לסירוגין, לשים את החצילים, קישואים עגבניות עגבניות על גבי. בנפרד, לשפשף את השום עם מלח, להוסיף שמן זית, עשבי תיבול ותבלינים לפי הטעם, לערבב הכל היטב לשפוך על "רוטב" ירקות וכתוצאה מכך. מכסים את הטופס בנייר כסף ושולחים לתנור במשך 20 דקות. ואז להסיר את רדיד ואופים עוד 15-20 דקות. רטטוי טעים הוא מוכן? אתה בדרך כלל להגביל את עצמך לאוכל?אחרי 40 שנה, כל פיסת עוגה בהחלטזה לא נדחה איפה זה נחוץ, אז אני ישקול את היתרונות והחסרונות 100 פעמים, לפני שאני מרשה לעצמי לעשות יותר מדי. באופן כללי, יש לי קוסמטיקאית מצוינת, דיקורנית, תזונאית, ד"ר מוקינה, שעוסקת בכל הגוף שלי. ואיך אתה מרגיש לגבי מתכונים פופולריים של יופי?אין לי שום מתכון משפחתיהורי חיו בתקופה שלאחר המלחמה. ועד 1991, אמא שלי, כמו כל הנשים האחרות של ברית המועצות, היתה צריכה לשים כמה אמצעים מוזרים על השיער והפנים שלה. ורק אז נודע לנשים כי למעשה ישנם צבעים שונים, קרמים וסרום שיכולים להאריך את הנוער. אני מעדיף להשתמש בהישגים של הרפואה המודרנית, ובמידת האפשר, לבקר סלוני ספא לעשות הליכים שונים. איפה אתה רוצה ללכת לנוח בזמן הפנוי שלך?אנחנו אוהבים לבלות בדאצ'ה, ובמידת האפשר אנחנו מנסים להגיע לים. לצרפת, למשל.