- אין הבנה הדדית מוחלטת עם הילד,ולא צריך להיות, - אומר המוזיקאי. - ללא סתירות, סכסוכים בין נציגי דורות שונים, אי אפשר לחיות ולפתח. תמיד נתתי לילדי את החופש לבחור את דרך חייהם. אני לא לוחץ עליהם, אני לא כופה את דעתי, אני רק מנסה לא לחזור על הטעויות שלי. זה, כמובן, לא להציל אותם מגרפות קונוסים. אבל עדיין, הילדים יקבלו אותם הרבה יותר אם לא אתן להם את הניסיון שלי.
צילום: אולגה פלטנבה
רציתי שבני ישנה את שמו
פעם קיבלתי טכנית גבוהה יותרחינוך, אבל בסופו של דבר הפך למלחין ולמוסיקאי. רודיון סיים את לימודיו בקולג' באנגליה, ולאחר מכן קיבל תעודה בהצטיינות מהאקדמיה הפיננסית של מוסקבה. הייתי בטוח שהוא יקדיש את חייו לעסקים ויהפוך לעשיר ומצליח מאוד. והבן שלי החליט ללכת בדרכי, לעזוב את העסק הרווחי שלו ו-20 שנה אחרי ההצלחה המדהימה של השיר "לוסי", חזר לבמה. למען האמת, הייתי נגד זה באופן מוחלט, למרות שלא הראיתי את זה. הוא לא נזף: "הוצאתי כל כך הרבה כסף על החינוך שלך, ואתה!" הדבר היחיד שהצעתי היה שהוא ייקח שם בדוי. דאגתי שאנשים בגילי, למרות כל הכישרונות של רודיון, יתפסו אותו כבנו של אולג גזמנוב, שמנסה לפלס את דרכו דרך שם משפחה מפורסם. אבל הבן ענה שזה גם שם המשפחה שלו, והוא לא ייקח שם במה. והוא לא מפחד מקשיים ושמועות. לדעתי, זה באמת מעשה גברי, ראוי לכבוד אני תמיד מוכן לעזור לרודיון. אם כי קודם לכן ביקש הרבה יותר להסתכל על הטקסטים שלו ולהעריך אותם. עכשיו, גם בלעדיי, הוא מבין לאיזה כיוון להתקדם. יש לו טעם מעולה. ועכשיו אני מראה לו את השירים החדשים שלי, זקוק למראה החיצוני שלו. והוא לפעמים משמיע הערות שאני מקשיב להן. רודיון הוציא אלבום מעניין, הסינגלים שלו מושמעים ברדיו, הוא משתתף בהצלחה בתוכניות טלוויזיה (עכשיו, למשל, ב"בדיוק אותו הדבר." - שימו לב "אנטנות"). והוא חורש ימים. אני מופתע מהביצועים שלו. אני רואה כמה הוא שמח על הבמה, ואני מודה שטעיתי, טעיתי. ובכל זאת, זה המקום אליו הוא שייך, לא בעסקים. פיליפ מחפש כעת את עצמו. הוא לומד ועל הדרך יוצר פרויקט משלו עם חברים. אני לא יכול לספר לך את הפרטים, זה סוד. אני חושב שאתה תגלה בעצמך בקרוב. אציין רק שאין לזה שום קשר ליצירתיות בכלל ולמוזיקה בפרט. למרות שאמנות נוכחת גם בחייו. הבן מצייר טוב, הוא מקורי גם כשפיליפ היה קטן, זוראב צרתי ראה את עבודתו ואמר שלבחור יש עתיד בתחום הציור, העיקר לפתח את הכישרון שלו. ניקס ספרונוב ואלכסנדר שילוב העריכו את הציורים של בנו. ולמרות שבמכללה שבה לומד פיליפ, הוא לומד בשיעורים באמנויות יפות, מבחינתו זה רק אחד מתחביביו. השני הוא ספורט. הוא משך לתוכו, מביט בי. ראיתי שאני עושה תרגילים ומתאמן כל יום. וגם רציתי להתחזק. הוא שיחק כדורגל, רוגבי, וכעת לומד ג'יו-ג'יטסו ואומנויות לחימה מעורבות. לכן, הוא מפותח היטב מבחינה פיזית. אין זה מפתיע שמדי פעם מציעים לו לעבוד כדוגמן, והוא עושה זאת בהנאה. ואני לא רואה בזה שום דבר רע. עדיף לעשות ספורט מאשר לבלות בברים, לשתות ולעשן. ובנות אוהבות בחורים אתלטים. פיליפ הוא בחור מאוד נלהב. כשעוד הייתי ילד, התחלתי להתעניין בהיסטוריה של האבירות. קראתי ספרים בשקיקה ולמדתי את הנושא ביסודיות. הוא יכול לתאר את השריון והנשק של אביר בכל תקופה עד לפרטים הקטנים ביותר. עד מהרה עבר ללמוד נשק רוסי. ושוב שלטתי בנושא "מ" ו"אל". אני מאוד רוצה שהוא יתעניין גם במקצוע העתידי שלו.
