תַצלוּם:ארכיון אישי של אוקסנה פדורובה- תחרות היופי הראשונה שלי התקיימה בגיל עשר במחנה החלוץ פארוס באזור פסקוב. לא ממש רציתי להשתתף, הייתי מועמד, ולקחתי את המקום השלישי. אני זוכרת שכשהייתי בת שתים עשרה, צפיתי בטלוויזיה בשידור הגמר של תחרות היופי מיס עולם. הזוכה, אישה הודית, נכנסה לגגון האדום שניתן לה ונסעה ברחובות, מברכת אנשים. כל כך אהבתי אז את התמונה הזו שהיא משכה את תשומת ליבי לטלוויזיה. ואז משהו שקע בחזה שלי. אבל לא יכולתי לדמיין שאי פעם אכנס לתחרות יופי בקנה מידה כה גדול, נסעתי לפורטו ריקו למיס יוניברס 2002 לגמרי לבד. כשהבחנתי בפוסטר "רוסיה, אנחנו איתך" ביציע, הרגשתי מרוצה כמו מחיאות הכפיים ששמעתי כשהכריזו עלי כמנצח. הרגשתי שכל החדר תומך בהחלטה הזו. היא עצמה חוותה שמחה בסוף התהליך. לבסוף הכל נפתר והמתח ירד. הייתי כל כך עייף אז שאפילו נשארתי בנשף מקסימום חצי שעה והלכתי לנוח, עדיין לא ממש הבנתי מה קרה. על פי הכללים, היא נאלצה להשתתף בראיונות ובאירועים שונים במשך שבועיים, ולאחר מכן להגיע לביקור ברוסיה. אבל משום מה המארגנים המשיכו לעכב את רגע הנסיעה שלי למולדתי. אולי זה היה לטובה, כי זה לא אפשר לגאווה לצמוח לקנה מידה אוניברסלי, ולבסוף קיבלתי אישור בהחלטתי לחזור הביתה. באמריקה פגשתי את בני ארצי, הם היו גאים שהבנות שלנו היו הכי יפות. דונלד טראמפ (מארגן התחרות, כיום נשיא ארצות הברית - הערת אנטנה) הופתע מכך שכל כך הרבה רוסים חיים בניו יורק ושכל כך הרבה רוסים עובדים בחברה שלו. הוא לקח את הניצחון הזה בחום רב. הגעתי הביתה רק אחרי חמישה חודשים, אבל כבר סוף סוף. ויתרתי על התואר כי רציתי לחיות ולעבוד במולדתי אני מאמין שהישגים ניתנים לאנשים מלמעלה כדי שיוכלו להשתמש בהם לטוב. אתה צריך לקבל אתגרים בכבוד ולהשתמש בכישרון שלך נכון. מטבעי, אני משכן שלום, וכנראה, הכישרון העיקרי שלי הוא האנושות. עד מהרה הייתה לי קרן צדקה משלי, שבה אני עובדת עם ילדים ומשפחות, עוזרת להם ומפתחת תוכניות חברתיות. זה מביא לי שמחה. מעולם לא חשבתי שאוכל לארגן את העסק שלי. אני לא איש עסקים מטבעי. כעת סטודיו העיצוב שלי מתפתח באופן פעיל. יש עוד הרבה הישגים לפנינו, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המשפחה שלי (ב-2011 אוקסנה התחתנה עם עובד המדינה אנדריי בורודין, ב-6 במרץ 2012 היא ילדה בן, פיודור, וב-22 ביולי 2013, בת, Elizaveta - הערה "אנטנות"). כנראה, לפני שהפכתי לאמא בעצמי, הייתי צריך קודם כל לתת אהבה לילדים אחרים, כי בתוכנית "לילה טוב, ילדים!" אני עובד כבר שש עשרה שנים. למדתי גם שהכוח העיקרי הוא באהבה, שצריך לחלוק עם אחרים, וביכולת לסלוח ולהאמין, לא משנה מה.
