הוסף דלק לאש ואת התיקונים האחרוניםחלק 1 של אמנות. 116 של החוק הפלילי של הפדרציה הרוסית "Poboys", אשר נכנס לתוקף ב -15 ביולי 2016, לפיה הורים להעניש את ילדיהם עם סטירה מטופלים כפושעים.
צילום: תמונות של גטי "בשבילי, המשפחה תמיד הייתה מקור של אהבה, טיפול והגנה", אומרת נטליה קורנוסובה, אם לילד בן שנה. - גדלתי במשפחה רגילה, היה ילד צייתן. לפעמים, לעתים רחוקות למדי, קיבלתי את זה מאמי. כן, נעלבתי. אבל הבנתי שקיבלתי את זה. ולעולם, לעולם לא הייתי אמא שלי לשים את זה בשביל זה. בנוסף, ישנם מצבים קיצוניים שבהם אתה צריך לפעול במהירות, ולא קוראים לילד כדי זהירות. לדוגמה, כל הורה שפוי, הולם, ללא נטיות סדיסטיות, ימשוך את הילד שלו, אם הוא רץ אל הכביש מתחת למכונית. ובאותה עת זה יכול לפגוע בו. תחת המשפט שלו על זה? אמא ואבא לא יוחלפו ".
הגורם האנושי
מה-15 ביולי, על "חינוך" ילד עם חגורה אוהורה שמלקות חשוף באחריות פלילית או נענש בעבודת כפיה של עד 360 שעות, או עבודת תיקון עד שנה, או הגבלת חופש עד שנתיים, או עבודת כפייה עד שנתיים, או מעצר עד שישה חודשים, או מאסר לתקופה של עד שנתיים ראוי לציין כי תיקון זה לא נשקל בנפרד, אלא כחלק מחבילת תיקונים בנושא דה-קרימינליזציה, ולכן הוא אומץ. אבל יו"ר מועצת הפדרציה ולנטינה מטווינקו הבטיחה שעדיין יעבדו על הוראה זו והתאמות נוספות יבוצעו בסתיו. בינתיים, החוק בתוקף ללא התאמות, יום האישה פנה לעורך הדין אלכסנדר ברז'נוי להערות. "האם זה איום על ההורים? כמובן שכן, אם הורים לא יכולים, לא רוצים לראות בילד את אותו אדם כמוהם, אין להם לא את הידע ולא את הכישורים למערכות יחסים נאותות, ופועלים בהשפעת סטריאוטיפים שנספגו מילדות. ובוודאי שלא, אם הורים מוצאים שפה משותפת עם ילדיהם, כאשר שוררים שלום, הרמוניה והבנה הדדית במשפחה, שבה כל אחד מבני המשפחה מוערך כפרט, שבו תחושת חופש לכל אדם ותחושת אחריות. שכן הבחירה שנעשתה במודל ההתנהגות שלהם מטופחת. נכון שאנחנו לא מסוגלים להשפיע על תפיסת המצב של אחרים. מישהו אמר שאנחנו רואים את העולם לא כפי שהוא, אלא כפי שאנחנו. מכאן אני מסיק שמצב שנראה לנו רגיל עשוי להיתפס מנקודת מבט הפוכה על ידי אדם אחר, פקיד ממשלתי או סוכנות. הגורם האנושי נכנס כאן לתמונה, ואף אחד לא חסין מפניו. למרבה הצער, לעיתים נעשה שימוש במנגנונים משפטיים שנועדו לשרת את טובת האנשים לרעת אותם אנשים. באופן כללי, אני תומך בעצם הרעיון של צדק לנוער, אך עליו לעבוד במאמצים שווים בכל התחומים הנופלים בסמכותו. כלומר, צריכים להיות אמצעי מניעה שווים (למרות שהכיוון הזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות), והעמדה לדין, וחינוך והכשרה, ובלתי נמנע מענישה".
צילום: גטי
לא להעניש, אבל ללמד
הורים רבים עשויים לזעום: איך אם כן אתה יכול להשפיע על ילד אם אפילו סטירה בתחתית לא תמיד יכולה לעצור אותו? והמילה הנכונה כאן תהיה "להשפיע". זה תמיד מעשה אלימות, ניסיון להראות מי אחראי כאן, אומרת הפסיכולוגית החינוכית אלנה חוטייבה. - והשיטות מגיעות מחוויות הילדות של ההורים עצמם. ועונשים תמיד מלווים בתחושות של חוסר אונים, עצבנות ואשמה. זה בהחלט לא משתפר". אבל איך נוכל להסתדר בלעדיהם, איך נוכל לגדל ילד ממושמע? יש שיטות השפעה יותר יעילות.
צילום: Getty images1. פסק זמן, או שיטת הגן הפופולרית של "לשבת על כיסא" ולחשוב על ההתנהגות שלך. אבל כאן חשוב לא להשאיר את הילד לחשוב בהשפעת הכעס והעצבנות שלו. אחרת, זה אותו מעשה אלימות. אתה צריך להעביר: שב עכשיו, תחשוב, תירגע, ואז בוא אליי ונדון על הכל. הילד צריך לדעת שאתם לא דוחים אותו ומוכנים לקבל אותו בכל רגע. שיטה זו יעילה לילדים בגילאי 5-6 שנים.2. מצב של בחירה. דיאלוגים והפצרות לא יעזרו לילדים. אבל בחירה ללא בחירה היא בהחלט אפשרית. "אנחנו הולכים לחנות עכשיו. איזה סוג של חולצת טריקו תרצה ללבוש בחוץ? הבחירה חייבת להיות ריאלית, כך ששתי האפשרויות יתאימו להורה. הטעות תהיה: "אנחנו הולכים הביתה או שאתה נשאר כאן?" שיטה יעילה לא פחות היא מוטיבציה. "בוא נלך הביתה, מחכה לנו שם אבטיח בשל ענק!"3. מניעת משהו נעים. יש להזהיר את הילד על שיטת השפעה זו מראש. "אם לא תניח את הצעצועים שלך בתוך חמש דקות, לא נראה סרטים מצוירים הלילה." אבל אם הוזהרתם, תעקבו. לא צריכה להיות רגיעה. אחרת, אל תאיים. חוסר עקביות נותן לאיש הקטן פרצה ודרך לתמרן אותך. וההיסטריה שילד זורק כדי לצפות בסרטים מצוירים בלי לאסוף צעצועים לא צריכה לבלבל את ההורה. לא רוצה להשלים עם הצרחות? הציעו לו תחליף - לא נראה עכשיו בקריקטורות, לא עמדתם בתנאי ההסכם, אבל אני יכול לקרוא לכם ספר.
צילום: Getty Images4. קול חמור. זה הגיוני להשתמש בו כאשר אתה רוצה להפסיק פעולה כלשהי. וכאן חשוב לא לאסור, כי במקרה זה העניין רק יהפוך לאטרקטיבי יותר, אלא להציע חלופה. תמיד חייב להיות משהו אפשרי ונכון. בנוסף, יש צורך להסביר מדוע פעולה זו או אחרת אינה רצויה. אם תפסיק אבל לא תסביר, לילד לא יהיה קשר של סיבה ותוצאה, מה שיוביל בהכרח להתנהלות לא נכונה דומה.5. גיבוש גבולות ברורים ומערכת דרישות ספציפית. כאשר אמא מתירה משהו שאבא אסר עליו, וסבתא מתעלמת מאיסור האם, בסופו של דבר הילד מאבד את כושרו ואינו מבין מה מצופה ממנו. כמו כן, התגובה לאותן פעולות צריכה להיות מספקת בכל המבוגרים. לדוגמה, תינוק היכה את אמו בלחי. אמא התרגזה והבהירה שזה כל כך רע ולא נעים, וסבתא בקרבת מקום צחקה ואמרה שהילד משתטה. מה ילד צריך לחשוב? איך להתנהג בפעם הבאה? פעולות של מבוגרים חייבות להיות חד משמעיות ועקביות. עם מערכת דרישות מסוימת, הילד לא יזדקק לשיטות חינוכיות נוספות "לא נלמד את ההורים את היחס הנכון לילדים על פי חוק", ממשיכה אלנה חוטייבה. - כמו שעונש לא מלמד ילדים כלום. אנחנו צריכים להפיג את הבורות של מבוגרים כדי שלא נצטרך להעביר חוקים כאלה".
תַצלוּם: Getty images בהמשך למחשבותיו של הפסיכולוג, ברצוני להוסיף כמה מילים מהמחבר. הייתי רוצה לחשוב שאני שייך לקטגוריה של הורים חושבים שמחפשים כל הזמן שיטות חדשות ונכונות לאינטראקציה עם ילדים. לכן, אני בטוח שצדק הנוער והחוק המאומץ אינם מאיימים על המשפחה שלי כמו על אלפי משפחות אחרות, שבהן האם לפעמים, מחוסר אונים, מרשה לעצמה להכות את הילד בתחתית. אבל אנחנו צריכים לעבוד עם מבוגרים שמרימים באופן שיטתי ידיים נגד ילדים. אבל לא במאסר לשנתיים, אלא בהתייעצות ממושכת (נגיד, שנתיים?) חובה עם מומחים – פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים. אולי זה יהפוך את החברה כולה לבריאה יותר.
