איך ללמד ילד יש דעה

טוב, מי הוא? - ידידי איירה, אמו של טימותי בן החמש, מקוננת. - היום, בטיול בגן, זרקתי את הכובע לשלולית. אני שואל למה, הוא אומר, אמר איליה. הוא מקשיב לאיליה בכל דבר י איך להיפטר מרשימה כזאת? כדי לעשות זאת, יש צורך לטפח תחושה של ערך עצמי אצל הילד. ואת הוודאות כי דעתו שלו, דעתו של אדם קטן חשוב כמו של כל אחד אחר. אפילו מבוגר. ועדיין היכולת להגן על דעה זו, להתחיל לחשוב אם לאפשר לילד לקבל החלטות באופן עצמאי, מה המשפחה מקבלת ותומכת. לדוגמה, הוא בוחר לאן אתה הולך בסוף השבוע, הוא עצמו מגיע עם התסריט של יום ההולדת שלו או מבטא את רצונו לאוכל. הוא יכול לבחור את הבגדים שלו, להחליט עם מי לשחק? אם כל זה מתקבל בקושי, הגיע הזמן להתחיל לשחק.צילום: GettyImages כדי למנוע מילד לגדול כאדם חלש ופחות פסיבי, פסיכולוגים מייעצים להורים לדבוק במספר כללים. הם פשוטים, אבל משום מה הם תמיד נשכחים. אל תטילו את דעתכם על ילדכם ותמיד תהיו מעוניינים בהעדפותיו, אם תשאל שאלה, איזו חולצה (לבוש) הוא רוצה ללבוש, לקבל תשובה, מסכים עם הבחירה שלו. אם אתה רואה שהבחירה אינה נכונה, הסבר את הסיבה (מנומקת), והציע אפשרויות אחרות, אגב, זה יעזור להתמודד עם בעיה כזו, כמו מצב הרוח של הילדים. לדוגמה, ילד לא רוצה ללכת לגן. אתה שואל אם הוא ישים חולצת טריקו עם פינגווין או חולצה בתיבה. הילד עובר לבעיה של בחירה, והיסטריה על הגינה הולך לשווא. לייעץ, אבל נכון. לדחוף את ההחלטה, אבל לא להחליט על זה, זה צריך להיות בדיוק טיפים, טיפים, אבל בשום מקרה לא נשבע. אחרת, לילד תהיה גישה שלילית כלפי מועצת ההורים. כן, כן, אחרי כמה שנים זה יהיה לגלגל את העיניים לתוך התקרה רק לפי הקול שלך. ללא קשר לאיכות הייעוץ, ניתן רק לרמוז כי במקרה זה הוא אינו עושה את הבחירה הטובה ביותר, ומיד להסביר מדוע ואיך זה צריך להיעשות במצב כזה. אבל אם הוא עומד על שלו, יהיו כמה תוצאות אשר יהיה עליו לשאת באחריות. ואז הניח לו התינוק להחליט בעצמו איך לעשות זאת. 3. האזינו לילד - ושמעו - האזנה היא לא רק לשמוע את הקול של הקול, מילים בודדות ומשפטים שלמים. חשוב להבין את הדובר, לא רק לשטוף, אלא גם את תפיסתו של הילד את הנושא, רגשותיו ורגשותיו. תן לילד משוב: הוא צריך להבין שאתה שומע אותו, אתה מעוניין לדעתו. ובכל מקרה, אל תשבור אותו באמצע המשפט: "בקיצור, אנחנו עושים זאת ..." 4. לעולם אל תענה על שאלת הילד במשפט: "כי אמרתי זאת!" ראשית, ניסוח זה אינו מסביר לילד מדוע יש צורך בכך, ולא אחרת. שנית, אם הוא מתרגל לעובדה שהכל נקבע רק על ידי אמא (אבא), איזה סוג של דעה אישית אנחנו יכולים לדבר? הוא יבין שזה הרבה יותר קל לקחת את הפתרון המוכן ופשוט בצע את ההוראות.צילום: GettyImages5. תן לו להיות אחראי.תן לילד שלך "להדליק את הבוס" ולהחליט משהו לכל המשפחה. במקרה זה, אנחנו, כמובן, לא מדברים על בעיות או בעיות רציניות. כאן אנחנו מדברים על דברים כמו, למשל, לצאת לטייל ביחד. תנו לילדכם לבחור לאן תלכו כמשפחה בסוף השבוע. כך הילד ירגיש שדעתו באמת מוערכת ונלקחת בחשבון.6. דברו אל ילדכם כשווה ערך - ללא סרקזם או אירוניה, תלוי איך אתם מדברים אל ילדכם כאשר הוא משתף אתכם במחשבותיו, מספר לכם על משהו, תלוי אם הוא רוצה להמשיך לעשות זאת. החוויות שלו אולי נראות לכם מטופשות, אבל אל תצחקו עליהן בשום פנים ואופן. פסיכולוגים גם מייעצים לא לטפוח לילד על הראש או הכתף לילדים, כל זה הוא סימן של זלזול. זה כמו לטפוח לכלב על עורפו למה כל זה נחוץ? כדי לא ליפול תחת השפעה רעה בעתיד. אחרי הכל, אם ילד יבין שדעתו אינה ביטוי ריק, אז הוא יוכל להגן על הדעה הזו ממש בהמשך. וזה לא משנה איפה זה קורה: בתקשורת עם עמיתים, בדיון בבית הספר או בעבודה. והכי חשוב, התינוק לא יובל, בעיוורון בעקבות דוגמה של מישהו אחר.