האם אתה יודע דבר כזה "פסאודו-אמנות"? זה אומר מזויף, דמיוני, לא אמיתי. לכן, כאשר אנו מדברים על אמנות עיצוב פנים, ומעל הכל, על סגנון הפנים, אז על ידי פסאודו אמנות אנו מתכוונים סגנון אחד מאוד מעורפל. קיטש הוא סגנון של pseudo-art בעיצוב פנים. עצם המילה "קיטש" ניתנה לנו על ידי הגרמנים, ובגרמנית זה אומר משהו תפל. זה אפילו לא סגנון, אבל כמה תערובת מבלבלת של סגנונות, שילוב של אלמנטים לא תואמים, דיסהרמוניה וכאוס. עם זאת, מבקרי האמנות מדברים על קיטש דווקא כסגנון. האם זה אפשרי? ואם אפשר, למה? ובאופן כללי, כיצד התפתחה תפיסה זו? מה היתה הסיבה להופעתו בעיצוב פנים, וכיצד להבחין בין כל האוונגרד או הסגנון המקורי של קיטש חסר טעם? ועל אחת כמה וכמה, איך לא להפוך לקורבן של "החלטה סגנונית" כזו? בוא ננסה להבין את זה.
סוגי "קיטש" סגנון
קיטש בפנים הוא משני סוגים עיקריים -נבחר בכוונה והתברר באופן ספונטני (שלא במודע). קיטש מודע הוא רק סגנון הפנים האמיתי, אשר נבחר על ידי אישים uninhibited ובלתי רגיל כדי להראות ולהדגיש את המוזרות של עצמו וחשיבה לא סטנדרטית. קיטש ספונטני נקרא גם סגנון חסר אחריות, אשר נבחר על ידי אנשים שרוצים להדגיש את רווחתם (לעתים קרובות ראוותני) בכל, לפעמים מאוד אבסורדי דרכים. זה רק קיטש חסר אחריות וזה שווה לומר בפירוט רב יותר. סגנון זה בפנים נובע גם מעוני, שאנשים מנסים בכל דרך אפשרית להסתיר ולהסתיר, או להפך, מתוך סכום כסף בלתי סביר והרצון "להפתיע את הדמיון". לכן, קיטש כמו פסאודו אמנות אין ערך מהותי. ואפילו ריהוט עשיר של הבית, ריהוט יקר האלמנטים האופנתיים ביותר של קישוט יכול ליצור פנים בסגנון של קיטש. אבל, למרבה הפלא, קיטש מודע ובלתי מודע יש תכונות ייחודיות כמעט זהה. 
תכונות ייחודיות של "קיטש"
צרחה וקפיצות - אלה הם העיקרמאפיינים של קיטש. הבית, מעוצב בסגנון קיטש, רק צרחות (אם לא אומר "צועק"): הנה אני! פעם במצב כזה, אתה מייד מרגיש את זה כי קיטש ביטוי חזותי בצבעים בהירים מדי, עמוסים הכרחיים ומאוד הולמים דברים, ערבוב אלמנטים של סגנונות שונים נחשף להראות סממני העושר. בקיטש מודע, זה רק הפרעה לכאורה, אלא פרובוקציה מאשר durnovkusie. זהו סוג של הפגנה של תוקפנות, התעלמות מדעת הקהל ואת האתגר של הציבור הזה, אבל השיחה היא מכוונת בזהירות מתוך מחשבה. קיטש מודע כזה כבר יכול להיקרא אמנות, היכולת לשלב בין שילוב לא מתאים ולא תואם. ההשפעה קיטש צַעֲקָנוּת מחוסר הכרה גם מושגת הודות הרצון שאינו יודע שובע של מחבר זה "עבודה" כדי לבטא את עצמם. אבל במקרה הזה, זה בא לידי ביטוי שוב כמו התלות דעת הקהל ואת חוסר הרצון של "פנים להפסיד." אם כספים לא מספיק בשביל זה, אז כל מיני זיופים עבור אלמנטים פנים יקרים תכונות של עושר משמשים. בשנת קיטש בכלל בפנים הוא כדלקמן: פיתוחים ועמודים בדירות קטנות עם תקרות נמוכות ב מזרקות חדרים, שטיחים ורבייה (ואפילו פוסטרים) על קירות ציורים מפורסמים, מזרקות בחדרים, הזהבה מתפשטת. כמו גם כל מיני "להפוך": עץ, שיש, פרקט, גביש, וכן הלאה וכן הלאה. אבל אף פעם לא חיקוי של עושר או הכדאיות האמיתית לא ייראה אצילי ואלגנטי, אם הבעלים של הפנים זה יצא להשוויץ עושרם (או עושר דמיוני). בכל מקרה, קיטש סגנון הפנים - היא אתגר, הודעה לפיה "אני לא כמו כולם" או "אני לא גרוע יותר מאחרים."
הופעתה של הסגנון של "קיטש"
איך קיטש (טעם רע)סגנון פנים? הוא נוצר בצורה לא מודעת. ברור כי מוצקות הודאה ועקביות דמיונית הם רק נגע של אנשים רבים רבים של אחוזות שונות ושגשוג שונים. והיה אפשר לממש רצון כזה כאשר, עם תחילת הייצור באינטרנט, זיופים עבור דברים יקרים ואיכותיים זרמו לשוק. אז כולם מיהרו להפוך את בתיהם ל"דירות עשירות ". ומה? בואו לא קטיפה, וקטיפה, לא זהב, אבל צבע ברונזה, לא שיש, אבל קצף - אבל יפה "עשיר"! כך שורשי הקיטש שלהם מגיעים אל עבר מרוחק (לא רחוק), כאשר בתי מלון מחוזי ניסו להידמות לערי הבירה, והבורגרים מהמעמד הבינוני רצו להיראות לא עניים יותר מאצילים עשירים. ובמהלך ברית המועצות קיטש הוכתב על ידי הרצון לאשר "מעמד". כאן יש לך שטיחים קריסטל, ולכן, ואת המעמד הוא (אם כי היו שטיחים אז, קריסטל היה מספיק). קיטש של עושר הוא כנראה אפילו יותר גרוע קיטש מן העוני. אם את הרצון להסוות חדלות פירעון פיננסי עדיין ניתן להבין ולהסביר, אז את ההתפארות של אנשים עשירים באמת גבולות על שפיות. נראה שיש אמצעים ואפשרויות. אבל, אבוי, אין תחושה של יופי והיכולת לעצור בזמן. למרבה הצער, בימינו, קיטש לא נהיה פחות עקשן. להיפך, הודות לטכנולוגיות מודרניות, מגמה זו לא נשמרה רק, אלא גם התרחבה. כדי לא ליפול קורבן לשאיפה הכללית כדי לשפר את הבית שלך בכל אמצעי, עליך לבצע את המדד ואת הכללים של עיצוב פנים. ואם אתה רוצה לזעזע, אתה יכול להשתמש קיטש כאמנות לקשט את הפנים שלך. 
"קיטש" כסגנון פנים אמיתי
קיטש מכוונת היא תופעה נדירה, במיוחד אםהוא הופך לעבודת אמנות אמיתית. מחבב במיוחד את הסגנון הזה של בני נוער ובוהמיסטים בעלי דעות ניהוליסטיות. קיטש הפנים האמיתי הוא אירוני. זהו סוג של פרודיה על העבר, הפועל כמכשיר סגנוני מיוחד, כאשר "ציד העבר" צוחקים, ומדגישים את ההישגים של ההווה. אבל התגלמות כזאת של הסגנון זמינה רק לבני נוער "משוגעים" או לטעם מעודן. אם אתה מקורי, יוצא דופן, לא מכירים את הרשויות המוכרות לדחות את המסורות שהוקמו, אז את הסגנון של קיטש בפנים הוא הסגנון שלך. אבל הבחירה שלו חייבת להיות מודעת בהכרח! אנו ממליצים לך לקרוא:
