אלימות במשפחה: הבן שלח מאחורי אמה סבוכה שמעליה לעג

סיפורו של אנדרו קופלי הלם רבים. גבר בן 38 כתב הודעה למשטרה על אמו. הוא האשים אישה בת 66, של טיפול אכזרי בילדים, כלומר עם עצמו. ההליכים נמשכו זמן רב, ארבע שנים תמימות. אבל בסופו של דבר, אמא של אנדרו כריסטין קופלי נכלאה במשך שלוש שנים." אני לא קוראת לאישה הזאת לאמי. אני פשוט לא יכול. תמיד קראתי לה בשם פשוט, כי אמא שלי לא היתה עושה מה שהיא עשתה לי. אז רק מפלצת אמיתית יכולה לפעול, "אמר אנדרו, האיש כתב מכתב לעצמו - בשם אדם מבוגר הנער שהיה פעם. אין לקרוא את המכתב הזה בלי דמעות. זיכרונות הילדות המאושרים של אנדרו נשמרו רק על הימים שבילה עם סבו וסבתו. והוא היה מאושר כשברח מהבית. אבל רוב הזמן חי אנדרו עם כריסטין. לא היה לו אבא - הוא עזב את המשפחה כשהילד היה צעיר מאוד.תַצלוּם: GettyImages "כריסטינה מעולם לא רצתה שאולד. היא אמרה שהיא תשמח אם אמות בלידה. היא רצתה ילדה, אבל נולד ילד שלישי - אני", כותב אנדרו הילד הוכה ללא הרף. לעתים קרובות הוא התחבא בקצה הגן וישב שם שעות לבדו. אבל אמו מצאה אותו והיכתה אותו שוב. "הפכתי חסין לכאב. "לא הרגשתי את המכות יותר," אנדרו. לאחר המכות, האם הייתה טובלת את בנה באמבט קרח כדי שסימני המכות לא יהיו כל כך גלויים את המתנות שקיבל אנדרו לשנה החדשה וליום הולדתו, האם הייתה לוקחת מיד ומוכרת במוסך מכירה . לילד הייתה רק נחמה אחת - הכלב האהוב שלו בשם דילן. "כריסטינה איימה לקחת את דילן מהעיר ולהשאיר אותו ביער אם לא אגיד לה שאני אוהב אותה", נזכר אנדרו הילד תמיד היה רזה נורא: לא היה לו אוכל בבית. כריסטינה קנתה לעצמה שוקולד וצ'יפס ובישלה ארוחת צהריים. אבל הבן קיבל רק סירים ריקים. לפעמים אנדרו היה הולך ימים שלמים בלי לאכול: "הייתי מתחנן לשאריות מחבריי לכיתה, אוכל אוגרים או אוכל לכלבים." חבריו לכיתה של הילד צחקו עליו, ושכניו כינו אותו "הילד הכי עצוב בעולם". אבל אנדרו מעולם לא סיפר לי מה שלומו. פחדתי שזה רק יחמיר. אבל איפה זה יכול להחמיר? אמא שלו הייתה מוציאה אותו לרחוב עירום כל הלילה, נועלת אותו בארון ומאלצת אותו להחזיק את ידיו מעל להבה - כדי שזה יכאב מאוד, אבל כמעט לא עברו סימנים נראים לעין כָּזֶה. כשמלאו לו 14, הילד מצא לעצמו עבודה במשרה חלקית. עד מהרה הגיע היום למשכורת הראשונה. "כריסטינה דרשה ממני לתת לה את הכסף. סירבתי, ואז היא ריסקה בקבוק יין מעל ראשי. ואז ברחתי מהבית. היא רדפה אחרי, אבל בכל זאת ברחתי - עזבתי לתמיד, בדיוק כמו שהייתי", אמר הנער לגור עם אביו. הוא שתה בכבדות, אבל החיים עם אלכוהוליסט התבררו כנעימים יותר, אבל לפעמים אנדרו עדיין חזר לבית אמו כדי לבקר את אחיו הצעיר. הוא פחד שכריסטינה תוציא את זה עליו. הילד גדל, אבל הוא עדיין לא נפרד משדי ילדותו. הפסיכותרפיסט אבחן הפרעת דחק פוסט טראומטית. כעת אנדרו נוטל תרופות נוגדות דיכאון במשפט, כריסטינה הכחישה הכל. אבל השופט שלח אותה לכלא על שהפכה את חיי בנה לגיהינום. ואנדרו מנסה כעת לעזור לילדים אחרים במצבים דומים "פשוט לא היה לי לאן ללכת, לא היה לי למי להתלונן. "לאף אחד לא צריכה להיות ילדות כזו", הוא אומר.