מעת לעת כל ההורים שואלים את עצמם: "איך אני רוצה לראות את הילד שלי כשהוא יגדל?" יש לי תשובה לשאלה הזאת: אני רוצה שבתי תגדל בראש ובראשונה אדם חופשי.
צילום: Getty Images
מה שהילד נהנה
כשאשתי ואני נולדנו, אווה וכולנוהתחלנו לטייל ביחד, התחלתי לשים לב יותר לילדים אירופאים ולהוריהם. והבנתי כמה הם שונים מאוד מהרוסים. ילד מערבי יכול לשבת על רצפת רכבת, לצעוק בכל הרחוב, או להיתלות הפוך על פס אופקי. ואמא ואבא לא יגידו לו מילה, אלא ימשיכו להסתכל בסמארטפון שלהם או לתקשר עם חברים. אני בטוח שזו לא אדישות, הם אומרים, מה שהילד נהנה, כל עוד זה לא מפריע לי. זו העמדה העקרונית שלהם הורים מרוסיה זועמים בדרך כלל מההתנהגות הזו של ילדים אירופאים. "הם בכלל לא יודעים איך להתנהג. כבר הייתי בועט בתחת שלי!" – לוחשת האם הרוסייה באוזנה כשבעלה מהנהן מסכים. אגב, אחרי תקרית אחת, גם אשתי רואה בילדים אירופאים מנומסים. פעם בספרד, הבת שלי ואני טיילנו במגרש המשחקים, שבו שיחקו בעיקר מקומיים (כי גרנו עם חברים, ולא במוקד של עיירת נופש). הילדים עשו רעש ומיהרו מאטרקציה אחת לאחרת. ואז אחד הבנים ניגש אל הנדנדה שעליה ישבה אווה והתיישב לידה, ישבן עד ישבן. בתי שקלה את החוצפה הזו ועזבה. אשתי חשבה באופן טבעי שהתינוק נבעט החוצה וגם היא הייתה נסערת. והאמא של "הבריון" פשוט עמדה בצד וחייכה אם מצב כזה היה קורה ברוסיה, ההורה של הילד היה מבייש אותו מיד. כשאנחנו מטיילים עם אווה במגרש המשחקים ברוסיה, הקישקוש של אם תרנגולות מעל ילדיהן לא מפסיק לרגע: "אל תצעק!", "אל תברח!", "אל תלך לשם!" , "היה יותר אסוף!" הילד לא יכול לעשות צעד בלי להיתקל בצעקה נוספת.
צילום: Getty Images
פחות היקף, יותר חופש
אנחנו באים עם חבורה של הגבלות מיותרות בעצמנואנו מטפחים אצל ילדינו מתחמים שיישארו איתם לכל החיים. אם הילד שלי לא רוצה ללכת ביד, אבל רוצה לרוץ קדימה, מה רע בזה? מה העניין הגדול אם הוא מתגלגל בחול? למה, אם היא רוצה להיכנס לשלולית, אני צריך לתת לה מוסר השכל, הפעם היחידה שאני מושכת את הילדה שלי בחומרה היא אם היא תעשה משהו שיאיים על חייה ובריאותה, למשל, תעלה על אדן החלון ותנסה להיפתח? החלון או רץ החוצה אל הכביש. אחרת, אין בעיה, אני באמת לא חושב ששום דבר שרשמתי הוא הורות גרועה. הילד חייב למלא את הקונוסים שלו. מבחינתי אין שום דבר רע אם הוא נופל וישבור את האף. הוא עצמו יוכל להסיק את המסקנות הנכונות, והמשימה שלי היא לדחוף את הילד אליהן, מבלי לכפות את דעתי הבוגרת לצערי, החברה והמוסדות החברתיים שלנו אוהבים להכניס אנשים לגבולות. גני ילדים ובתי ספר קנאים במיוחד בעניין הזה - כאילו הם מציבים לעצמם את המשימה לגדל אזרחים צייתנים ושווים! לכן, אנחנו, ההורים, קודם כל צריכים להיות סובלניים יותר כלפי האדם הקטן שרק מתחיל ללמוד על העולם הזה.
