צילום: סרגיי דז'ווקשווילי
קילוגרם של דאגות
- כל ההורים קוראים לילדיהם סיפורים על בעלי חיים,הם מראים תמונות, אבל זה דבר אחד כאשר ילד רואה פיל מצויר, ודבר אחר כאשר הוא רואה פיל אמיתי. ליסה מכירה היטב חתולים וכלבים. הם גרים אצלנו בבית. באדי החתול קיים כבר הרבה זמן, הוא בן תשע. והכלב הופיע לפני חודש. הבת שלי ביקשה גור. לפני הגשמת משאלתי, הכנתי אותה. היא הסבירה שצריך לטפל בחיה, לנקות אותה ולטייל איתה. ואם לא תעשה זאת, באבאי יבוא וייקח אותך, ולעולם לא תראה שוב את לואי שלך! ליסה מאמינה שיש יצור שיכול לקחת משהו, ופיות לפעמים משאירות את ההפתעות שלה בגלל התנהגות טובה ליסה הייתה בלתי נפרדת מהיום הראשון עם לואי הפומרני שלה. הוא ניגש לעניין באחריות, מגן, מבין שחיית המחמד היא לא צעצוע. ברגע שהכנתי שלולית, התחלתי לנזוף בו, ובתי ניגשה ואמרה: "אל תנזוף בי, אני המאהבת, זה הבן שלי." היא אוכלת איתו, צופה בסרטים מצוירים, אפילו לוקחת אותו למיטה, אבל בלילה אנחנו לוקחים את הכלב כדי שאף אחד לא ירסק אף אחד בטעות. לפעמים זה מרגיש כאילו קניתי לעצמי כלב. קילוגרם זה מה שאנחנו קוראים לזה בינינו, כי הוא שוקל בדיוק כל כך הרבה.
1/7 צילום: סרגיי דז'וואכשווילי צילום: סרגיי דז'וואכשווילי צילום: סרגיי דז'וואכשווילי צילום: סרגיי דז'וואכשווילי צילום: סרגיי דז'וואכשווילי
תקשורת בשמחה
- בגן החיות, חיות מתעוררות לחיים עבור ילד,חברים מספרים. ליסה מכירה היטב את "הזאב ושבע העזים הקטנות", אבל היא הביטה בהם והופתעה. העז עמדה עם הגורים, והתברר שהם לא כל כך זעירים. "איך זאב יכול לאכול אותם?" - שואל. היא רצתה להבין את גודלו האמיתי, אבל הזאב, כמזל, התחבא. היא הבטיחה שנבוא לכאן שוב בקרוב ונחכה שיסתובב במתחם הבת שלי ואני ביקרנו בגן החיות בפעם הראשונה כשליסה הייתה בת שנתיים. היא הילדה ההיפראקטיבית שלנו. היא התחילה ללכת, לרוץ ולקפוץ מוקדם. אז העגלה נשכחה במהירות. אז הם הלכו להכיר לה את החיות באופן אישי. ליסה אהבה את החיות, במיוחד את הסוסים. הוא מחשיב אותם לחביבים ביותר בעולם. אם הוא רואה פוני, הוא מיד רץ לרכיבה, וברגע שאני פונה, הוא מחבק אותו ומנשק אותו. הוא נהנה לעלות אל הסוסים בהיפודרום, להאכיל אותם וללטף אותם. אבל אני חוששת, הפחד הופיע במהלך ההריון ומעולם לא נעלם בגן החיות, ליסה רצתה לעמוד זמן רב יותר בכל מתחם. היא נזפה בי: "אמא, את צריכה להיות זהירה יותר עם ילדים, אבל אנחנו רצים מכלוב לכלוב, אני לא אלך איתך יותר". היא רצתה ללטף לינקס, פנתר וגם חמור. ליסה התרשמה מאוד מקורו של הנשר הענק. הציפור הענקית כאילו קפאה בכוונה ועמדה בעמדה אחת במשך זמן רב כדי שניתן יהיה להביט בה. הנשר נראה טוב לבתי. וכשיצאנו, רציתי להשיג ג'ירפה.
