דיאנה ארבנינה, מוסיקאית, סולנית קבוצת "לילה"צלפים ", עורכת סדרת מפגשים עם סטודנטים בערים שונות של רוסיה, שם הוא מדבר בכנות על עצמו, על ילדיו ועל החינוך שלהם, קורא שירים ועונה על שאלות. כתב Wday.ru ביקר אחד כזה פגישה.
הילדים שלי מוכשרים, אבל אני משמעת!
תַצלוּם:@d_arbenina— אני לא מכיר ילד אחד שירצה מרצונו ללכת לבית ספר למוזיקה. וההורים שלי הביאו אותי לשם כמעט באיומי אקדח. אחר כך לקחו אותי משם שלוש פעמים כי הצלחתי גרוע במתמטיקה. כן, גם אני עדיין לא מבין את ההיגיון, אבל בשבילם זה היה שם. לקחו אותו, החזירו אותו, לקחו אותו, החזירו אותו שוב. כבר חשבתי: "אה, זהו, תודה לאל", אבל הם עדיין הביאו את זה. לא שמרתי טינה, פשוט דילגתי על שיעורים. נכון, אז הבנתי שאני עדיין צריך לעשות את זה - בשביל עצמי. אחרי הכל, במהלך קונצרט הסיום לא יהיו ההורים שלך שיסמיקו, אלא אתה עצמך. שני הילדים שלי, ארטם ומרתה, כבר למדו בבית ספר למוזיקה. נתתי אותם כדי לנסות. יש להם יכולות, במיוחד ארטם. אבל ללמוד לפי השיטה הקלאסית זה לא בשבילו. הוא בוחר רק את המוזיקה. וזה פשוט בלתי נסבל. הוא בחור מוכשר - אלוהים נתן לו את זה. יש לנו מורה נפלאה למוזיקה - יבגניה ארקדייבנה דיטקובסקיה. ארטם מתיישב איתה, היא מנגנת, והוא חוזר אחריה במפתח הבס, כמעט בלי טעויות. המורה מאפשרת לי להשתתף בשיעורים. בהשתקפות הכלי אני רואה איך הוא מצליח לנגן בעיניים עצומות, ואפילו קורץ לי. זה פשוט מדהים. אבל אני בעד משמעת! ראשית יש ללמד ילדים לקרוא מוזיקה. גם אם זה קפדני, זה נותן יותר מיומנות, זה באמת חשוב רק אלוהים יחליט אם הילדים שלי רוצים ללכת בעקבותי או לא. אם קורה שהם נכנסים למוזיקה, אני מאחל להם (בזמן שהם לא שומעים אותי) שיתמודדו עם כל הקשיים. אחרי הכל, מה שהיה לי זה הדרך שלי והטעויות שלי, הכישלונות שלי, הבושה וההצלחה שלי. אני מאחל להם את אותה דרך קשה, משמעותית ואמיתית.
