כיום, אסטמה של הסימפונותהיא בעיה דחופה של טיפול רפואי מעשי בכל העולם. תוצאות מחקרים מרכזיים בתחום זה הראו עלייה במספר החולים המאובחנים במחלה זו ובשיעור התמותה בקרבם. אבחון אסתמה של הסימפונות הוא תהליך מורכב ורב-שלבי למדי. השלב הראשוני של האבחון הוא סקר של המטופל (איסוף נתונים אנמנסטיים) ובדיקתו הקלינית, המאפשרת במקרים רבים אבחון נכון. סקר פירושו בירור תלונות החולה, וכן זיהוי ההתפתחות האפשרית של המחלה על פני פרק זמן מסוים.
קריטריונים אבחנתיים של אסתמה הסימפונות
ביצוע אבחנה של אסתמה הסימפונותנעשה קל יותר על ידי שימוש בקריטריונים מסוימים. ניתן לחלק את קריטריוני האבחון לבסיסיים ולנוספים. הקריטריונים האבחוניים העיקריים לפרוגנוזה של אסתמה הסימפונות כוללים:
- נוכחות של תקופות תקופתיות של מחנק נפיחות בחולה, אשר יכול להתרחש הן באופן ספונטני תחת השפעת ברונכודילטים;
- הגדרה של סוג חסימה של כשל נשימתי בחקר תהליך הנשימה אצל המטופל (הפחתת קצב זרימת הזרימה בשיא, FEV1, קצב זרימה נפחית מקסימלי);
- נוכחות של סמן ביולוגי (גדל תוכן NO באוויר נשוף);
- המטופל מפתח סימנים של תגובתיות יתר של הסימפונות באמצעות בדיקות פרובוקטיביות (פעילות גופנית, מתכולין, היסטמין).
קריטריונים אבחוניים נוספים לאבחון של אסתמה הסימפונות כוללים:
- בנוכחות מטופל מוטיבציה משתעל בזמן שינה או לאחר פעילות גופנית, נוקשות באזור החזה, את המופע של צפצופים;
- בדיקות עור חיוביות עם אלרגנים;
- לחולה יש זיהום, קדחת השחת, אקזמה ומחלות דומות במשפחתו;
- נוכחות הדם של המטופל של רמה גבוהה של כללי IgE ספציפי (תגובתי).
שיטות לאבחון אסתמה הסימפונות
חקר תפקוד הנשימה של המטופלמחלה, תוך שימוש בקריטריונים שתוארו לעיל ויישום שיטות אבחון מתאימות, היא תנאי חיוני להערכה אובייקטיבית של היקף המחלה, השונות שלה, הפיכותה ויעילות הטיפול העתידי. השיטות העיקריות לאבחון אסתמה הסימפונות כוללות:
- ספירוגרפיה — רישום גרפי של נפח הריאות במהלך הנשימה. סימנים אופייניים למחלה בשיטה זו הם:
- Pneumotachography. באמצעות שיטה זו של אבחון אסתמה הסימפונות, לקבוע את שיעור שיא volumetric, מהירות volumetric מקסימלית ברמות של 25%, 50%, 75% FVC, ומהירויות הנפח הממוצע.
- שיא זרימה — שיטה לאבחון אסתמה הסימפונות המבוססת על קביעת מהירות האוויר הנפחית המקסימלית בזמן נשיפה שיא לאחר שאיפה מלאה.
בעת אבחון מחלה זו, לא לכלוללעיתים נקבעות מחלות אחרות, טומוגרפיה ממוחשבת וצילום חזה. בדיקות דם, קביעת IgE ושיטות אבחון נוספות הן נוספות ואינן ממלאות תפקיד מכריע בבחירת שיטות הטיפול.