היום יש מבחר די גדולאמצעי מניעה שונים, חלק ניכר מהם הם אמצעי מניעה הורמונליים. הם דרך להגן מפני הריון לא רצוי באמצעות הורמוני מין מלאכותיים. בעת בחירת תרופה כזו, תחילה עליך להתייעץ עם גינקולוג ואנדוקרינולוג מומחה, מכיוון שלשימוש בכמה מהם עלולות להיות השלכות מסוכנות למדי לבריאות. פעולתן של גלולות למניעת הריון מבוססת על עקרון דיכוי התהליך הטבעי של הביוץ. זה מדוכא על ידי עיכוב ייצור ההורמונים שלו וגורם לשינויים מסוימים ברירית הרחם. כתוצאה מכך, הרחם הופך צפוף יותר, מונע תנועה חופשית של הזרע הנכנס אליו, והפריה אינה מתרחשת. השימוש באמצעי מניעה הורמונליים אינו בטוח לנשים עם רגישות יתר לאסטרוגנים וגסטגנים. סימנים של רגישות כזו, — אקנה, עלייה חמורה במשקל במהלך הריון קודם, עודף שיער גוף, נפיחות לפני הווסת, הפרשות כבדות בזמן הביוץ. השימוש בטבליות כאלה אינו מומלץ לנשים עם היסטוריה של מחלות תרומבואמבוליות והפרעות בקרישת דם. נשים הסובלות מסוכרת, מחלות לב וכלי דם, מחלות כליות, אסטמה של הסימפונות, טרשת נפוצה ואפילפסיה צריכות להשתמש בהן בזהירות רבה. לכן, הבחירה בתרופה הורמונלית נעשית רק לאחר התייעצות עם גינקולוג ואנדוקרינולוג, שעליו לקבוע תחילה בדיקה וללמוד היטב את ההיסטוריה של כל המחלות הקודמות והקיימות. לפני שמתחילים להשתמש באמצעי מניעה מהסוג הזה, יש למדוד את לחץ הדם, לבחון את מצב בלוטות החלב והכבד, לבצע ניתוח ציטולוגי של צוואר הרחם ולתרום דם לסוכר. אישה הנוטלת כל הזמן תרופות הורמונליות צריכה לגשת לרופא נשים לפחות פעם בחצי שנה ולעבור בדיקה. אם סבלת מדלקת כבד נגיפית, תוכל להשתמש באמצעי מניעה הורמונלי אוראלי לא לפני שישה חודשים לאחר נורמליזציה של תפקוד הכבד. נשים מעל שלושים שמעשנות ומתכוונות להשתמש באמצעי מניעה פומי צריכות להפסיק לעשן תחילה, מכיוון שהאסטרוגנים הכלולים בתרופות כאלה מגבירים את הסיכון לתרומבואמבוליזם. באופן כללי, כדי לבחור את האפשרות האופטימלית למניעת הריון ההורמונלית, אתה צריך לבקר גינקולוג, אנדוקרינולוג או ממולולוג. בנוסף, בהחלט כדאי לתרום דם לניתוח ביוכימי, לעשות ניתוח הורמונלי ואולטרסאונד ולערוך בדיקת קרישת דם. כל האמצעים הללו יסייעו להפחית את הסבירות לתופעות לוואי שליליות בעת שימוש בטבליות למינימום. אנו ממליצים לקרוא:
