בידרמאייר היא מילה מסובכת, וחוץ מזהלא ידוע לרבים. עם זאת, מילה זו מציינת מושג שהוא פשוט ורגיל. הסגנון האמנותי של בידרמאייר הוא סגנון פשוט, נטול יומרה ואצולה. לעתים קרובות מאוד אנו מסדרים ומקשטים את הבית שלנו לפי הכללים של הסגנון המסוים הזה. כי בידרמאייר הוא סגנון של נוחות ביתית, חוסר יומרות ושמחות ארציות פשוטות. זה נקרא גם בורגני או פלשתי. רק אל תיתן מיד הערכה שלילית לסגנון הזה. קודם כל נבין במה מדובר, אילו יתרונות וחסרונות יש לו ולאיזה בית הוא מתאים.
היסטוריה של סגנון
סגנון הבידרמאייר הופיע בתחילת המאה ה-19.גֶרמָנִיָה. והיא חייבת את שמו לשמו של גוטליב בידרמאייר (שם בדוי של המשורר הגרמני לודוויג איכרודט). אחת הדמויות ביצירותיו האירוניות היה מורה בית ספר פרובינציאלי, שהתבלט בטעם זעיר-בורגני, תחומי עניין פלשתיים והסתפקות מוחלטת בחייו. סגנון זה התבסס מהר מאוד בגרמניה ובאוסטריה. ולא רק בחיי היומיום, אלא גם באמנות. והנה הפרדוקס: באירופה זכה וממשיך הסגנון הזה להתייחס באירוניה, בהתחשב בבידרמאייר כסגנון של הבורגנות ושל אנשים עם דרישות אסתטיות נמוכות. בידרמאייר הגיע לרוסיה בתקופת פושקין. ולמרות שהפילוסופיה הבורגנית של סגנון זה לא התאימה הרבה למצב הרוח הכללי של התקופה, ברוסיה סגנון הבידרמאייר השתלב בצורה מושלמת בפנים של בתי אצולה, אחוזות של בעלי קרקעות ואפילו דאצ'ות מלכותיות. בידרמאייר החליף את סגנון האימפריה היומרני וביסס את עצמו באמצעות נוחות יומיומית, נוחות ביתית ונוחות. למען האמת, סגנון זה הופיע דווקא כתוצאה מחיפוש אחר אמיתות פשוטות וערכי חיים, שקט ושלווה. ומאוחר יותר זה הפך לדוגמא מעידה כיצד, בעזרת אמצעים צנועים, אתה יכול לפתור את הבעיה של פנים לקוני ומסוגנן.
פילוסופיה של סגנון
מאפיין אופייני ואף ייחודי של הסגנוןאפשר לקרוא לבידרמאייר פיוטיזציה מוזרה של עולם הדברים, המשקפת את השקפת העולם הבורגנית. ויחד עם זאת - פשטות וחוסר יומרה. אגב, התרגום המילולי של המילה "bieder" — פשוט אופקים, פלשתי. מבחינה היסטורית, הפנים בסגנון זה הוא א-סימטרי וחסר פרופורציות. המוטו העיקרי הוא נעימות ונוחות, המניע העיקרי הוא פרחים ופסים. הדגש העיקרי של הסגנון מכוון ליצירת אווירה נעימה ורגועה בבית, בו החיים זורמים לאט ובנעימים. עם זאת, הרצון לחיים רגועים ומדודים, המהווה את הבסיס לסגנון זה, מובן למדי. סדרה של מלחמות ומהפכות פשוט אילצה אנשים לחפש שלום בחיי היומיום ובמבנה חיי היומיום שלהם. בידרמאייר, קודם כל, הוא סגנון הפנים למגורים (ביתי). לכן הוא עונה בצורה הטובה ביותר על צרכים אנושיים דחופים: נוחות, פרקטיות, פונקציונליות. סגנון זה — דוגמה מובהקת לאופן שבו נוצרת אחדות העולם הרוחני והאובייקטיבי של אנשים. בידרמאייר נקרא לפעמים בסגנון אימפריה מפושט. הביטוי האמנותי שלו מבוסס על מוטיבים עתיקים. אבל בניגוד לסגנון האימפריה, הוא מבטל את הפאתוס הקיסרי של עמודי הארמון ונותן עדיפות לצורות רכות ומעוגלות. אנו יכולים לומר שבידרמאייר, מכל סגנונות הפנים, בוחר בדיוק את מה שקרוב ברוחו למעמד הבינוני ולאדם הרגיל.
התגלמות מודרנית של סגנון
המספר המכריע של הדירות בבניינים שלנו לאהוא מובחן על ידי שטחים גדולים וחלל נפחי, אבל סגנון בידרמאייר עונה על הצרכים של הסגנון בצורה מושלמת. לכן, עכשיו סגנון זה הוא מאוד פופולרי, אבל, למרבה הצער, באירופה. אנחנו עדיין לא מקבלים או מבינים את זה, קוראים לזה בזלזול בסגנון בורגני או גרמני. עם זאת, זה שגוי מיסודו לחשוב שבידרמאייר אינו מייצג שום ערך אמנותי. בידרמאייר זה לא רק צניעות וניטרליות, זה גם יציבות (מה רע בתחושה הזו?). בידרמאייר אינו סגנון בורגני חסר טעם, נטול מרכיב אסתטי גם מעצבים ואמנים מודרניים יוצרים בו. לא רק שטחי מגורים (דירות ובתים פרטיים), אלא גם בתי מלון, מסעדות ובתי קפה מעוצבים בסגנון בידרמאייר. לצד הצניעות, בידרמאייר מביאה נעימות לסביבה ומאפשרת להפוך כל חדר ל"חי" וביתי.
שטח סטייל
בידרמאייר הוא מאוד דמוקרטי — לֹאדרישות עבור שטח החדר, גובה התקרה או צורת החלונות והדלתות. חללי פנים המעוצבים בסגנון בידרמאייר חסרים יוקרה. הם מאופיינים בניקיון ובתמציתיות, באינטימיות ובאיזון פרופורציות, בצורות רכות ובגוונים רגועים. מינימום תפאורה, מקסימום פשטות, מרחב ואור - כל זה יוצר אווירה של נוחות פסיכולוגית ורווחה חומרית. פתרונות פנים אופייניים בסגנון בידרמאייר נראים כך:
- להשתמש בצבעים חמים וחמים (צהוב, ורוד, כחול);
- גימור יכול להיות כל צבע, אבל עם רקע מונופוני;
- ציור על הקירות - דפוס פשוט או רצועה דקה;
- דגש על רהיטים ומבריקים (אבל כמה) אלמנטים צבעוניים;
- רצפות הם לרוב עץ, מכוסה שטיחים monophonic.
סגנון ריהוט
ריהוט בסגנון בידרמאייר צריך בצורה מלאה ביותרלענות על מטרתו. פרקטיות, פונקציונליות ונוחות - אלו התכונות שצריכות להיות לה מעל הכל. במהלך הופעתו והתפשטותו של סגנון זה, כל הרהיטים היו מובחנים גם באיכות ללא דופי של עבודת נגרות (שלא ניתן לומר על ריהוט מודרני). יצרני רהיטים הדגישו את היופי של הטקסטורה והצבע של העץ בציפוי מיומן (בגרסה של היום, פורניר). בתקופת הזוהר של עידן בידרמאייר, הרהיטים הפופולריים ביותר היו כל מיני שידות, ארונות, מזכירות וכיורי רחצה, אשר התבלטו בצורות פשוטות, בקווים חלקים ובחוסר עיטור. גם ריהוט רב תכליתי היה נפוץ מאוד באותה תקופה — שולחנות הזזה או שולחנות עם פלטות מתקפלות, מזכירות עם מגירות, כיסאות מתקפלים. הרהיטים המרופדים הפופולריים ביותר של אותה תקופה היו ספות הזזה, והאלמנטים הפנימיים האופנתיים ביותר היו ויטרינות זכוכית בהן הוצגו נדירות משפחתיות. רהיטים מיצרנים מודרניים עומדים במלואם בדרישות של סגנון בידרמאייר, שכן המוטו העיקרי שלו הוא פרקטיות. זה פשוט בלתי אפשרי להבחין במאפיינים מיוחדים של רהיטים כאלה - התכונה המשותפת שלו היא בדיוק תערובת הסגנונות והסטייליזציה הפשוטה. והיתרון של רהיטי Biedermeier יכול להיקרא שילוב של סגנונות שונים עם דרישות אסתטיות ונוחות. למען האמת, כל הרהיטים המסוגננים המודרניים הם רהיטים בסגנון בידרמאייר.
פרטי סגנון
בנוסף לקישוט מיוחד ולריהוט פרקטי,מאפיין ייחודי של סגנון בידרמאייר הוא האלמנטים הדקורטיביים המעטים שלו. לרוב מדובר בצבעי מים פשוטים, פסלונים ומזכרות. סגנון זה מאופיין גם במספר רב של צילומים תלויים על הקירות ומוצגים במסגרות על שידות ומדפים. וילונות קטיפה על החלונות, אח ומגוון פרחים פנימיים מהווים גם הם חלק בלתי נפרד מהפנים בסגנון בידרמאייר. אגב, עידן הסגנון הזה נתן לנו את האופנה של jardinieres (דוכנים מיוחדים) לצמחים מקורים. ועדיין, בידרמאייר דוחה כל עודף בעיצוב פנים.
שלמות הסגנון
עיצוב פנים בסגנון בידרמאייר הוא חובהצריך לתת רושם של שלמות ושלמות. לכן, ראוי לקשט דירה שלמה או קומה של בית (קוטג') בסגנון זה. החדרים צריכים להיות מוארים ומרווחים (מרווח לא אומר גדול). בפינה כלשהי אתה יכול לקשט נישה עגולה עם צמחים מקורה. רצוי לבחור בריהוט מגוון ורב תכליתי: ארונות, שידות, שולחנות הזזה, ספות, שולחן איפור. כל זה צריך להיות מופץ באופן שווה בכל החדר. קירות בצבעים ניטרליים, חלקים או בדוגמת פרחים ופסים. הרצפות מעץ או מכוסות בצבע ודוגמא דמוי עץ. יש וילונות אווריריים על החלונות, ועל הקירות. תלה מיניאטורות ותצלומים. והנה לפנינו הבידרמאייר במלוא הדרו — סגנון נוחות גרמני. בחדרים אלה חיו ועבדו בטהובן, גתה ושומאן. אז למה הסגנון הזה נרדף עד לאחרונה? מדוע הוא היה סמל לוולגריות ולמסחריות היומיומית? אין ספק שהיסטוריונים, היסטוריונים של אמנות וסוציולוגים יודעים את התשובות לשאלות הללו. אבל הכל חוזר לקדמותו, ובידרמאייר שוב בעד. כי נוחות, פרקטיות ויציבות הם המוטו העיקרי של הסגנון האמנותי הזה. וזה בדיוק מה שכולנו שואפים אליו!
