כל כך הרבה פעמים אנחנו פוגעים במשפחה ובחברים שלנורק בגלל שהגשם הרטיב את הנעליים האהובות עליך או שהבוס שלך דחה את הדיווח שלך! נראה שהכל ניתן להסבר: לא היית צועק על הגשם, או אפילו יותר על הבוס שלך, נכון? אז הקרובים אליהם סובלים על חטאים שהם לא עשו. ואנחנו סובלים מזה שאנחנו מבינים את האבסורד שבמצב. ואנחנו לא יודעים איך לכפר על אשמתנו לפני יקירנו על התפרצות הזעם האחרונה. הדבר הגרוע ביותר הוא כשאין מוצא ממצב כזה. אתה בתפקיד התליין. האהוב הוא קורבן. אבל האם כדאי למשוך מריבה, במיוחד אם היא התעוררה בגלל חוסר האיפוק שלך? או שעדיף להתנצל ולנסות לכפר על אשמתך? עכשיו קוראות רבות ירימו גבה בהפתעה: על איזה כפרה אנחנו מדברים? זה שיראה לאהובך שלא סתם התנצלת בפניו מכנית על העבירה, אלא עשית זאת במודע ובאמת הרגשת אשמה. אחרי הכל, במציאות, הרבה מההתנצלויות שלנו נשמעות בערך כך: "אני צודק, כמובן, אבל אתה יקר לי, אז אני מבקש את סליחה". עם זאת, לפני שתוכל לכפר על אשמתך, עליך לקבל אותה. כדי לראות איפה טעית, איך בדיוק פגעת ביקירך. לאחר מכן, תודו בכנות שטעיתם. האם קשה לעשות זאת תוך כדי הסתכלות בעיניים? תתקשר אליו בטלפון. ספר לנו על הרגשות שגרמו לך לאבד את העשתונות. להתלונן על הגשם, על הבוס. מוּכָן? עכשיו תחשוב: מה אתה יכול לעשות למען האהוב שלך? אולי לאפות פאי דגים? או לשטוף את המכונית שלו? כל ביטוי של הרגשות שלך יהיה הולם. רק אל תחזור על אותה פעולה בכל פעם שאתה מתווכח. אחרת, הגבר יפתח אלרגיה מתמשכת לעוגת דגים, ומכונית נקייה תהיה קשורה לא לשמחה, אלא למבט הכועס שלך. אבל בוא נקווה שאתה לא מרבה לשחרר קיטור על אהוביך. המשמעות היא שכפרה על אשמה לא תהפוך להרגל. אחרת, לא אפייה ולא חיסכון בשטיפת מכוניות יצילו אותך. ועוד משהו: אל תצפו לסליחה אם, בתגובה לעבירה הקלה ביותר של יקירכם, התעלפתם עליו כמה ימים ברציפות. רוצה סליחה מיידית? למד לסלוח לעצמך. והכי חשוב: למד לרסן את עצמך. לא משנה כמה הבוס שלך מרושע, זו לא סיבה להרוס את מערכת היחסים שלך עם יקירך. מסכים: קל יותר להחליף מקום עבודה מאשר לסבול מגירושים ולבנות זוגיות חדשה. איך להימנע מלהיות גס רוח? יש דרך פשוטה ויעילה. לפני שאתה אומר משהו לא נעים למישהו שקרוב אליך, ספר עד עשר. האם הרצון להתחצף עדיין קיים? אולי באמת מגיע לו מכות היום? אגב, אנו ממליצים למי שחם מזג במיוחד להגדיל את זמן ההחזקה מעשר לחמש עשרה דקות. תחיו בשלום! אנו ממליצים לקרוא:
