צבעים בהירים הקיפו את ברברה פרוה בכל מקום ותמיד.היא גדלה ליד האוקיינוס, בבית שבו לא היה קיר לבן אחד. בצעירותה נסעה הרבה למדינות אקזוטיות ססגוניות כמו הודו ומרוקו. מאוחר יותר, לאחר שהתיישבה במילאנו, היא החלה לעצב פנים (סכימות צבעים בלתי צפויות היו תמיד הטכניקה החתימה שלה) ופתחה חנות למכירת בדים אסיאתיים צבעוניים. בית כפרי בטוסקנה ממשיך מסורת זו — הפנים שלו מפתיע עם שפע של צבע, כמו בזאר מזרחי, אגוזים, מנדרינות, תמרים, קרמללקשט את הבית שלך עם פרחים ליהנות מהקרירות,יושב על ספסל רחב, מוסתר מהחום מתחת לחופה של קנים, — הנה זה, הדולצ'ה ויטה האמיתית! מנקודה זו, הגן נראה כמו קנבס ציורי, שמסגרתו היא מרפסת טובלת בצל וצבועה בזוהר השמש. בניגוד לעץ האקזוטי הענבר, ירוק טרי נראה בהיר במיוחד. כמו בצעירותה, ברברה מטיילת הרבה ברחבי העולם. היא עדיין אוהבת את המזרח, ורהיטים שנרכשו במדינות אקזוטיות מוצאים את דרכם בקלות לביתה. בזו, יש ספות הודיות, ולצדן — שולחן בלגי וכיסאות צרפתיים. במבט ראשון, האובייקטים נבחרו ללא כל מערכת וסודרו בצורה כאוטי. אבל זו אשליה — המיומנות האמיתית של המעצב טמונה ביצירת תחושת אילוץ. זה כאילו היופי וההרמוניה התעוררו לא בכוונה, אלא מעצמם.דלעת, זעפרן, כורכום, קארי צהוב ואדום,עגבניות ערבבו אותן בצלחת אחת ותקבלו מנה חריפה ומתובלת מאוד. חדר המשלב צבעים שהושאלו ממוצרים אלו — מושלם «חם» במקרה של ימים קרים וגשומים. נראה שהשמש לא עוזבת אותה גם במזג האוויר המעונן ביותר. בנוסף, השילוב של טרקוטה וצבעים צהובים בהירים מדגיש את הפרספקטיבה של הפנים.חצילים, צ'ילי, פפריקה צבעים כהים עמוקים,כמו אוכל כבד ומשביע, הם גורמים לשינה. הם סופגים אור, נותנים מנוחה לעיניים עייפות. ברברה בחרה בהם לקשט פינה נפרדת בסלון. בחום הצהריים אפשר לנמנם כאן בישיבה על ספה מאולתרת העשויה ממזרנים הודיים וכריות צבעוניות. הבית נבנה בשנות ה-50 של המאה העשרים והיה שייך עד לאחרונה למשפחת חקלאים טוסקנה. כדי להפוך בית איכרים פשוט למעון קיץ אלגנטי, ברברה נאלצה לעשות הרבה קסמים. לאחר השיקום, הבית השתנה כמעט ללא היכר, אך לא איבד את הקסם הכפרי שלו. הבעלים החדש הפך את הרחבה, שבה שיכנה בעבר אסם, לחדר אירוח. גם הגלריה הפונה לגן, שבה אוחסנו פעם כלים חקלאיים, הפכה לחלק מהבית — לשם כך זיגגה ברברה את הפתחים הקשתיים הגבוהים ובנתה כאן אח. אבל רצפת המרוצפת נותרה שלמה (כמו גם אריחי הטרקוטה בחדרים אחרים). השולחן הבלגי מוקף בכיסאות שעוצבו על ידי גוסטב אייפל, יוצר המגדל האדום המפורסם, קארי ירוק, ארטישוק, בזיליקום, צנובריםהסלט הזה הוא במיטב המסורת של מטבח פיוז'ן ברברהמשמש לקישוט חדר האוכל. החדר, שנבנה במקום שבו עמד בעבר חדר שירות לאחסון ציוד חקלאי, נראה בסך הכל אירופי למדי. הדבר היחיד שנותן לפנים תו אקזוטי חד הוא הקירות בגוון ירקרק-צהוב (צבעם משתנה בהתאם לתאורה), היוצרים ניגוד מעניין למשטח האדום של שולחן העץ הבלגי. המגורים הפרטיים של המארחת כוללים שני אזורים נפרדים: חדר שינה וסלון קטן. הפתח המחבר ביניהם ממסגר את המיטה הקולוניאלית הגבוהה כמו ציור. המושבים והמשענים של הכיסאות משנות ה-50 מצופים בבד מזרן. לקישוט הקירות נעשה שימוש בטיח מעורב בפיגמנטים טבעיים. הוא מוחל בצורה לא אחידה על פני השטח, כך שהצבע מיושם על פי העיקרון "איפה שהוא ריק, איפה הוא עבה". זה נותן לקירות מראה ציורי מנטה, קלנדולה, מיץ ליים עם קוביות קרחאתה ישן טוב יותר בחדר קריר.חדר השינה של ברברה — כמו לגימה של מי מעיין טריים ביום קיץ חם. זה עקבי לחלוטין בערכת צבעים אחת, כך שהריהוט נראה מתמוסס על רקע הקירות. הפנים נראה כמעט חסר משקל. הגבולות בין למעלה ולמטה, שמים וארץ נמחקים. רק המחצלת הקשה של יקינתון המים מזכירה לנו איפה אנחנו באמת נמצאים.