למעשה, בעיית האשפה היא שאפתנית יותראנחנו מדמיינים. בלגן בבית אומר שזה אותו דבר קורה בתוך אדם: דברים ישנים ושבורים מעמיסים את המרחב החי, נטל רגשי יורד לתוך עצב ודיכאון, ואז בעיות ביחסים בין-אישיים שמביאים איתם תרעומת, כעס ותחושה האשמה. האלמנט האחרון של הפאזל הוא עבודה, אחריות ותפקידים חברתיים: אם יש בלבול, אז לאדם אין לאן לקחת את האנרגיה, המוטיבציה וכוח ללכת לחלום או פשוט ליהנות כל יום. למרבה המזל, הזבל הוא לא רק הכרחי, אבל ניתן למיין החוצה. היא מסוגלת בהחלט לכל אחד, ובעיקר לנשים, שיש להן מספיק ניסיון בעניינים כאלה.
צילום: גטי
טבעו של זבל
כולם מכירים את ההרגשה כשאתה מסתכליש בלגן ואתה יכול להרגיש את זה עם העור שלך איך אתה לא רוצה לצלול לתוכו. התגובה האינסטינקטיבית היא לדחוף את הדברים הישנים לארון, להבטיח לעצמך להמציא משהו מחר (בעוד שבוע, חודש, שנה) ולרוץ. רוץ בלי להסתכל לאחור. רוץ עד שיגמר לך הכוח. ולמרות ש-99% מהאנשים מרגישים שליליים לגבי העומס, אנחנו תוהים מאיפה כל זה בא. איך אדם שכל כך שונא כל מיני זבל יכול להכניס אותו הביתה? השאלה היא רטורית אולי בגלל שאנשים מטבעם נוטים למלא חלל ריק. זהו צורך דחוף. כשבבית יש מינימום רהיטים, כלי מטבח, כל מיני כלים ועוד דברים, הוא נראה לנו ריק. וסביר יותר שנמהר להביא דברים חדשים הביתה כדי שזה ייראה נעים ומלא. אבל העובדה היא שבניסיון ליצור חלל נוח, אנחנו, להיפך, מבלבלים אותו. אנשים רבים משוכנעים שקירות ריקים צריכים להיות מעוטרים בציורים. מלאו את השקט בשיחות ריקות. מלא מקומות ריקים בלוח השנה שלך עם משימות. עם זאת, לעתים רחוקות זה מוביל לתוצאה חיובית תיאוריה אחרת עולה מההקשר החברתי-תרבותי. החברה והתרבות שלנו אינן מקבלות ריקנות, שכן היא קשורה להרבה תופעות שאינן נעימות במיוחד לאדם המודרני: קשיים כלכליים, דיכאון, פחד וחרדה, חוסר במשאבים נפשיים (אם לא הצלחת להרוויח כסף, זה אומר שאתה לא היה לו מספיק שכל, או, למשל, התמדה, כדי לסיים את לימודיו באוניברסיטה), בדידות (איפה אפשר להיות לבד כשיש מוחצנים מסביב!). עם זאת, הרים של זבל חוסמים את אור השמש ומונעים מאיתנו להסתכל במודע על עצמנו. אנשים חיים שנים בין דברים מיותרים, עניינים ומערכות יחסים, ואז הם מופתעים שעצם החיים האלה לא מביאים להם שום דבר טוב. אבל חפצים שבורים, לא תקינים, מיותרים ולא אהובים רק גורמים נזק. בסופו של דבר, הבית הופך למקום שאינו מתאים לחיים רגילים ולבסוף, התרחיש האחרון: לסבך את החיים באמצעות פישוטם. אנחנו חיים בחברה צרכנית: תרבות זו נכפת על ידי פרסום ויצרנים של כל מיני מוצרי אלקטרוניקה. כיום ניתן לבחור ציוד המתאים לכל טעם, שיהפוך לעוזר בעבודות הבית ובעבודה. אבל העובדה היא שגאדג'טים שנועדו לחסוך זמן גונבים אותו מאיתנו. כל החותכים, הקולפים, מכשירי האידוי, המחזיקים ויחידות האחסון הללו גוזלים דקות יקרות מכיוון שאנו נאלצים לדשדש בהם בחיפוש אחר מה שאנו צריכים. חפצים אלו סופגים לא רק מרחב וזמן פיזיים, אלא גם אנרגיה. הם מונעים ממך ליהנות מהבית שלך, מהנעימות והנוחות שלו.
