תמונה:מאת ג'אנלוקה די לויה אנשי מקצוע אמיתיים בתחומם לא רק שמפתיעים בהצגתם הנועזת של הפרויקטים המוצלחים ביותר, אלא גם משתפים את ניסיונם בכישרונות מתחילים במפגשי "איגוד המעצבים", שעבודתם כבר הציגה את יום האישה. הקוראים שלה. היום, יחד עם עורכי מגזין אגם קומו, אנו מזמינים אתכם לצלול לעולם אמנות העיצוב, אך הפעם במתכונת בינלאומית. 20 שנה בדיוק חלפו מאז התקבלה ההחלטה לא לקיים עוד את מילני מילני. נראה כי לתערוכה הבינלאומית לאדריכלות, עיצוב, אומנויות שימושיות, אופנה ומלאכת יד אין עתיד. ההחלטה הוכתבה על ידי עייפות מסוימת וחוסר פתרונות טריים לאחר 63 שנים של היסטוריה יוצאת דופן. שלושת השנים הראשונות נערכו בשנים 1923 עד 1930 בעיר השכנה מונזה, על בסיס המכון לעיצוב תעשייתי (מעין באוהאוס איטלקי). המטרה המקורית של התערוכה הייתה להציג את עבודות בוגרי אוניברסיטת האמנות למפעלים באזור תעשייה עשיר. לאחר מכן, התערוכה רכשה פורמט בינלאומי. אמנים ואדריכלים מפורסמים לקחו בו חלק: ג'ורג'ו דה צ'יריקו, ג'יו פונטי, מריו סירוני, מרינו מריני, לה קורבוזיה. הוצגו מעצבים שהפכו לקלאסיקה של ייצור סדרות, כמו כיסא מיס ואן דר רוהה העשוי צינורות מתכת כפופים. התערוכה הבינלאומית הועברה למילאנו בשנת 1933, ולשמה בנה האדריכל ג'ובאני מוזיו את ארמון האמנות בסגנון הרציונליזם האופנתי אז. התערוכה נודעה בשנות השלוש (כלומר שלוש שנים). בשנת 2007, נפתח המוזיאון הראשון לעיצוב איטלקי בבניין שלושת השנים.
צילום: ארכיון של המגזין "אגם קומו" ואז, סוף סוף, הגיע הרגע כאשר עיצוב עם מכתב הון חוזר למילאנו. בתמיכת הלשכה הבינלאומית לתערוכות, כמו גם מבנים ממלכתיים וממלכתיים, ב -2016 נערך הטרינלה ה -21 עם השם המסתורי "עיצוב אחרי עיצוב". מה המשמעות של נושא זה? מארגני התערוכה מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית, או 4.0, על טכנולוגיות חדשות, כגון הדפסה תלת-ממדית, המספקות "אומנים" מודרניים בכל מקום בעולם, אפשרויות ייצור מדהימות, על יחסי העיצוב והעיר המודרנית, על גלובליזציה בניגוד למסורות היסטוריות על גבולות חדשים של טכנולוגיית המידע.
