שתילה וטיפול באקטינידיה פירות בגודל צפונילא עם ביצה, אלא עם דובדבן, אבל גם אכיל. הטעם של פירות האקטינידיה הוא חמוץ מתוק; זרעים קטנים מעניקים להם טעם אגוזי. באופן כללי, לזנים שונים יש גווני טעם נוספים שונים: תפוח, אננס, תות. אבל זה הגיוני לגדל אקטינידיה לא רק למען הפירות. היתרון המיוחד שלה – דקורטיבי, כי הוא גדל בצורה של גפן ענקית, מתנשא לגובה של 6–7 במאי – בחודש יוני, לפני תחילת הפריחה, עלי האקטינידיה הופכים מגוונים, מכוסים כמעט לחלוטין בכתמים לבנים וורודים, ונשארים כך כל הקיץ.
שלוש ועוד שתיים
מאז אקטינידיה – לִשְׁתוֹלדו-ביתי, בעת רכישת שתילים חשוב לא לבלבל בין דגימות זכרים לנקבות (למרבה הצער, אין להבחין בהן). היחס האופטימלי באתר הוא כדלקמן: שני זכרים, מאביקים, אך אינם נושאים פרי, לשלוש נקבות, המניבים יבול. עדיף לרכוש שתילים עם מערכת שורשים סגורה – בעציצים ושקיות, ושתלו יחד עם גוש אדמה. ואז הם מסתדרים טוב – בעת השתילה לא יאוחר מ -15 באוקטובר. אם נרכש מאוחר יותר, עדיף לקבור אותם לחורף או לאחסן אותם במרתף ללא כפור עד האביב.
העיקר – תְמִיכָה
Actinidia ניתן לשתול שטוף שמש, טובבמקום מואר, או בצל חלקי, סביב היקף הגינה. התנאי העיקרי – נוכחות של תמיכה: גדר, קיר, מוט, סבכה או חבל מתוח. גפנים מטפסות יטפסו למעלה לאורכם. מרחק בין צמחים בשורה – 1.5–2 מ', גודל בור נחיתה – מוסיפים שם 60 x 60 ס"מ 1 x 2 דליים של קומפוסט או זבל נרקב לחלוטין, מערבבים אותם עם האדמה. מומלץ להוסיף צנצנת ליטר של אפר עץ. בשנה הראשונה לאחר השתילה כדאי לכרות את עיגול גזע העץ בשכבה עבה (20 ס"מ) של עלי שלכת ולכסות אותו בענפי אשוח מלמעלה כדי שהעכברים לא יאכלו את הגזע הצעיר. בעונה הבאה, האדמה סביב הצמח אינה נחפרת, אלא רק משוחררת, וגם אז בזהירות רבה, מכיוון ששורשיה ממוקמים קרוב לפני השטח. בשתילה נכונה, כבר בשנה השנייה, הענפים המטפסים גדלים ב-1.5×2013;2 מ' ניתן לצפות לקציר ראשון כבר בשנה הרביעית.
