אנדרו דלוס, מסעדן
אקווריום בפנים
בעלי חיים בפנים באטריום של המסעדה«Shinok» (בקומה השנייה של אחוזה במרכז מוסקבה) שיחזרתי חצר אוקראינית קלאסית. הרעיון לשכן שם בעלי חיים נולד במהלך תהליך הבנייה. ולמען האמת, זה החריד גם אותי. הבעיות הגיעו בזו אחר זו. התברר, למשל, שאי אפשר להכניס סוס למסעדה כי הוא צריך לזוז באופן אקטיבי. אם אתה לא "מסיע" אותה לפחות פעמיים ביום, היא פשוט תהרוס את כל הבית. אבל איזו חצר אוקראינית תהיה שלמה ללא סוה! כדי להוציא אותו החוצה, היה צריך לבנות מעלית משא מיוחדת (סוסים, אפילו קרקסיים, לא יכולים לעלות במדרגות). יש לנו גם עיזים, תרנגולות, חוגלות, תרנגולי הודו, תרנגולים, דרורים, ציצים ופרה בחווה שלנו. הדבר היחיד שחסר זה חזרזירים. אבל שום מערכת בקרת אקלים לא יכולה להתמודד עם הריח הרעיל של הצואה שלהם.
הוויקונט אלכסנדר דה ונדובר, הבעלים של הטירה של ונדובר
ירשתי את האחוזה הזו בנורמנדי משליבני דודים של המלכה מטילדה, בתו של רוזן פלנדריה. הטירה שלנו מפורסמת באוסף הייחודי של רהיטים ואביזרים מיניאטוריים לבעלי חיים, הכולל יותר מ-700 תערוכות. רובם ככולם מיטות יוקרתיות לכלבים וחתולים, מרופדות בקטיפה ומשי. ביניהם יש עותקים מדויקים של הרהיטים של הבעלים. את החפצים הכי לא צפויים אפשר למצוא באולמות. למשל, במשרד ישנה נברשת מסוף המאה ה-18, שהיא אקווריום לדג זהב. רבים יתייחסו לטירוף הזה, אבל לא אנחנו! איסוף עבור המשפחה שלנו — יותר מתחביב. זו תשוקה. לא פחות חזק מאהבה לבעלי חיים.
יאנה סירקין, מעצבת ובעלים של Fifi & רומיאו
אנשים רבים חוטאים בבחירההחיה היא המקום הכי לא אטרקטיבי בבית. הם מנסים להחביא את חיות המחמד שלהם איפשהו בפינה, מתחת למיטה, במרפסת... למה קונספירציה כזו? אחרי הכל, האחים הקטנים שלנו מובאים כדי להחיות את האווירה ולמשוך תשומת לב! למה לא להפוך את זה ל"חיי כלב" יָפֶה? בבית שלי, כמו בחנויות שלי, לבעלי החיים יש את המקום הכי חשוב. יש להם הכל: כיסאות, תיקים, פשתן, סוודרים, כלים... אני מעצבת עבור כלבים כבר כמה שנים. ואתן עצה זו: בקניית בגדים או רהיטים לבעלי חיים, שימו לב לא רק למראה, אלא גם לחומר. בעלי חיים — אנשים גם לא יעמדו על טקס עם חפצי מעצבים: אם הדבר שביר, הם יקרעו אותו תוך רגע!
סרגיי צ'ובאן, אדריכל
כדי לבחון את חיי החיים הימיים,לא בהכרח לצלול לתוך המים. אקווריום זה מעטר את הלובי של מלון רדיסון בברלין, הממוקם במתחם דומקוורי ליד הקתדרלה. גליל זכוכית ענק מחזיקה מיליון ליטר של מי ים, שניים וחצי אלף דגים ופיר מעלית, שבו אתה יכול בבטחה לעשות צלילות ועלייה.
בילי לורנס, אדריכל
מקלט זה לבעלי חיים חסרי בית — תחילהפרויקט דומה בפרקטיקה שלי. אני לא יודע איך הדברים ברוסיה, אבל באמריקה מבנים כאלה דומים לרוב לבתי כלא — אלו הם בעיקר "חדרים" קרים ומסריחים עם רצפת בטון גולמי ותאורת פלורסנט מסנוורת. הם בנויים בדרך כלל בפאתי או ליד מזבלות עירוניות. אני משוכנע שלבעלי חיים מגיע חיים טובים יותר. המקלט שלנו ממוקם באזור המרכזי של אחת הערים הגדולות בטקסס. המתחם מורכב מחמישה מבנים עם חצר גדולה להליכה עם "האורחים". "דירות" לכלבים וחתולים עיצבנו אותו בצורה ביתית: פרשנו את הקירות באריחים בצבעים חמים, חשבנו על התאורה ובחרנו רהיטים וצעצועים רכים. מה נתן "אדם" כזה? גִישָׁה? מספר האנשים שלוקחים ילדים חסרי בית גדל במהירות. אז המאמצים שלנו לא היו לשווא.
טקאשי אמאנו, מעצב
אני מצייר תמונות של טבע חי. הקנבס שלי - אקווריום מלא במים. הצבעים שלי — אצות אקזוטיות, עצי סחף ודגים. בעזרתם, אני משחזר נופים אמיתיים שראיתי במקומות שונים בעולם: מפרצים ים תיכוניים, לגונות הודיות, הרים אלפיניים, יערות יפנים ואפילו ג'ונגלים אפריקאים. את תפקיד הציפורים במקצועותיי ממלאים לרוב דגים, מתרוצצים בלהקות בין סלעים אזובים או מסתתרים בסבך קנים. הכנתי לעצמי אקווריום, שהנוף שבתוכו חוזר בדיוק על הנוף מהחלון שלי. אגב, נדהמתי משני נופי חורף בגלריית טרטיאקוב שלך — אני בהחלט אצור משהו דומה. אני עדיין לא יודע איך. עד כה הצלחתי למצוא רק צמח שנראה כמו שלג. כל מה שנותר הוא למצוא דגים שימלאו את תפקיד הבולפינקים.
Evgeniy Nichipuruk, מנהל אמנותי של המועדון "Zona"
מועדון "אזור" — הגדול ביותר במוסקבה (היא מכילה 4,000 איש) והמזעזעת ביותר. בהצעת האדריכל יורי רשניקוב, הקומה הראשונה שלו הפכה לבית סוהר. ההבדל היחיד הוא שמבקרים מגיעים לכאן לא בליווי, אלא עם כרטיסים. הדבר הראשון שהם רואים זה דלת ברזל מאסיבית המעוררת אסוציאציות למחסום במתקן מעצר קדם משפט. הבא — במת עץ מוקפת תיל ומוארת בזרקורים מסנוורים. זקיף עם מקלע מתנוסס על מגדל סמוך. בפנים נפתחת תמונה מפחידה עוד יותר: קירות שחורי פחם, ברגים כבדים, «שומרים» עם פרצופים מאבן. ומתחת לרגליים הם רוחשים... חולדות. "מקום המעצר" שלהם — נישה מאובזרת במיוחד ברצפה, סגורה בזכוכית עמידה בפני זעזועים. מה הטעם בכל הסביבה השערורייתית הזו? למה לא! הרעיון אינו חדש. מועדונים נוצרו גם ישירות בבתי כלא לשעבר — קחו את אותו "אלקטרז" בניו יורק. אבל אנחנו היחידים שיש להם חולדות.
ארקדי נוביקוב, מסעדן
מסעדת דגים "סירנה" — שליהפרויקט הראשון. למה דגים? כי כשפתחנו אותו (זה היה ב-1992), היה הרבה יותר קל להשיג דג טוב מאשר בשר טוב. הפנים מעוצב כספינה ישנה מימי אנגליה הקולוניאלית, החותכת את מרחבי האוקיינוס. הקירות מצופים בעץ כהה. מסביב להיקף האולם הגדול הצבנו 17 אקווריומים עם 350 מיני דגים — מדגי אריה ועד פיראנות. אחרי הצפירה, מפעלים רבים אחרים במוסקבה רכשו אקווריומים, אז רציתי להמציא משהו אחר. ואז, ב-1996, הופיע במסעדה אולם קטן עם רצפה שקופה, שמתחתיו גרגרו מים וחידקנים וקרפיונים גלשו בשקיקה. היינו הראשונים במוסקבה שתכננו מסעדה בצורה כזו.
אנדריי איבנוב, אדריכל
מועדון "ויסוטקה" כולל באולינג,ביליארד ומסעדה. הפתרון המרחבי (נפח) פותח על ידי האדריכל איגור טדז'ייב, ואני עיצבתי את חללי הפנים. יש להם הרבה פרטים מעניינים: קישוט קיר המחקה את מרקם האבן (עבודה של מעצבים מאולפן הסרטים ביאלטה), מבני מתכת ייחודיים ורהיטי מעצבים. אבל המבקרים קודם כל שמים לב לזוג קיימנים (אלה תנינים). הם גרים מתחת לרצפת הזכוכית של המסעדה בקומה השנייה (בתחילה "בור" זה בעומק 1.5 מ' נועד לצרכי בית). אפשר להעריץ את הזוחלים משתי זוויות: מהצד דרך החלון, טיפוס במדרגות, או מלמעלה, מהמסעדה. לעשות טרריום — הרעיון של מייסד המועדון. תמכתי ביוזמתו — הטורפים משתלבים בצורה מושלמת בקונספט הפנים ההייטק הקשוח.
Ambrogio Rossari, מעצב אבן
איך נראה חדר אמבטיה טיפוסי? צנרת לבנה, ברזי מתכת, הררי קוסמטיקה. איזה משעמם! בואו נשבור סטריאוטיפים! לכיור המודי שלי יש מיכל אקווריום מובנה. באופן עקרוני, אפשר לבנות לתוכו גן סלעים יפני או פשוט לפרוס שם חלוקי נחל כדי לחקות גדת נהר. «ירוק» לא יכול לדאוג — החי והצומח בטוחים לחלוטין. לאקווריום שלי יש תאורה, אוורור וסינון מים מחושב היטב. יש פתחים משני צידי הכיור (הם חבויים מתחת לכלי הסבון), דרכם קל ל...
אוליבר בקרט, מעצב ב-Elseware
אני מציע לתת לטבע להיות הכי אינטימישטח הבית — לשירותים. Aquasan שלי יאפשר לך לעשות את זה - אקווריום המחליף בור שירותים. הדבר הראשון שעולה לך בראש כשאתה רואה אותו הוא: דג מסכן! אבל אל תמהרו להסיק מסקנות. אני לא כל כך צמא דם שהייתי שוטפת להקות דגים לטמיון בלי צביטה של מצפון. למעשה, המיכל האקרילי מחולק לשני חלקים: בחזית - אקווריום של שמונה ליטר, ומאחוריו - מיכל ההדחה הרגיל ביותר. ניתן להזמין את Aquasan באתר  www.elseware.com. מחיר — 350 דולר. ניתן להציב את המבנה על כל "כן" עם אייליינר סטנדרטי.
